מלאכת שלמה על משנה עדיות ז:ז

הן העידו על ארוכות וכו' פט"ו דמסכת כלים סתם לן תנא כעדותן. בפירוש רעז"ל כדמוכח במסכת כלים פ' שני. אמר המלקט נלע"ד שצריך להיות כדמוכח בגמרא בבבא בתרא ואם הוא כמו שכתוב בדפוס רוצה לומר כמו שפירשתי בהוכחה בפ' שני דכלים ויותר טוב היה לומר [*) ובעל נמוקי הגרי"ב ז"ל כ' שצ"ל כמ"ש כי שם כתב מקודם הר"ב כן במשנה א' עכ''ל.] כדמפורש או כדהוכחנו וכמו שכתוב בלשונו ז"ל על דומה לזה בפ' ששי דטהרות סי' ב'. וכן פירש הרמב"ם ז"ל דיש להם טומאה מדרבנן והרא"ש ז"ל חולק בזה דאין לפשוטי כלי עץ טומאה אלא דוקא שלחן וטבלא ודולפקי וכמ"ש שם בס"ד:

על תנור שחתכו חוליות שנויה במחלוקת פ"ה דמסכת כלים:

ונתן חול בין חוליא לחוליא החול אינו מניח אותו להתחבר יפה ועל כן היה ר' אליעזר מטהרו אע"פ שהוסק וחכמים מטמאים קא סברי רבנן אין החול מונע אותם מלהתחבר הראב"ד ז"ל:

הן העידו שמעברין ר"ה פ"ק דף ז'. ובסנהדרין פ' הנחנקין (סנהדרין דף פ"ז.) ובירושלמי פ"ק דמגילה דף ע"א ותוס' דפ' מעשר בהמה (בכורות דף נ"ז.) והתם בירושלמי הוכיח ממתניתין דאדר הראשון הוא התוספת מדקתני הן העידו שמעברין את השנה על תנאי. ועיין בסנהדרין פ"ק דף י"ב דפרכינן התם למאי דהעידו שמעברין את השנה בכל אדר מכדי מפוריא לפסחא תלתין יומין ותניא שואלין בהלכות הפסח שלשים יום קודם הפסח רשב"ג אומר שתי שבתות והשתא כיון דלא עברוה קודם הפורים ושמעו דרשא של הלכות הפסח כי הדר מעברי ב"ד לשתא ומודעי לעלמא לא מהימני להו לשלוחי ב"ד ומזלזלי בחמץ וא"כ יפה היו אומרים עד הפורים ומשנינן מידע ידעי דשתא מעברתא בחושבנא תליא מילתא ואמרי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד השתא:

מהגמון שלטון וכן הוא הלשון בברייתא שם בסנהדרין:

לכשירצה רבן גמליאל וכשבא אמר רוצה אני ונמצאת השנה מעוברת כך צ"ל. וכן הוא בברייתא דבפ"ק דסנהררין דף י"א דאין מעברין אא"כ ירצה הנשיא. וביד פ"ד דהלכות קדוש החדש סי' י"ב. ופירש הר"ש שיריליו ז"ל ארוכות בכאף גרסינן כמו ערוכות פיניידיראש בלעז וכן קרוי העץ המתוקן שקורין רוליידור מערוך בלשון משנה וכיון ששיפה אותם אע"ג דפשוטי כלי עץ טהורים מדאורייתא מדרבנן טמאים דכלים נינהו ושל נתחומים כיון שמלאכתן לכך לא בעי סירקם או כרכמן ושל בעלי בתים בעינן יחוד בהדיא שאין מלאכתן לכך:

ור' אליעזר מטהר דאפילו של נחתומין בעינן יחוד בהדיא או סרוק או כרכום:

תנור שחתכו וכו' ודאי אם לא נתן החול בין חוליא לחוליא היה מתחבר יפה מפני שכל חוליא כובדה נופל על שלמטה ממנה ומתחברת כיון דמרחו בטיט אלא משום שיש חול בנתים בין חוליא לחוליא פליגי ר' אליעזר סבר חול באש פקע ובודאי יתפרשו החוליות ונהרס הוא ורבנן סברי כיון דיש לו טפלה לא יתפרשו החוליות ובלא טפלה מודו רבנן לר' אליעזר כדתנן במסכת כלים פ"ה הרחיק את הטפלה ונתן חול או צרור בנתים בזה אמרו הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור:

ליטול רשות לדבר על עסקי צבור ומסתברא דהאי רבן גמליאל ר"ג הזקן דאי ר"ג בר מחלוקתו של ר' יהושע היכי שייך עדות באותו זמן שעל ידו נכתבה עדויות והוא היה בפניהם והוא היה בעל מעשה והיאך מעידין מה שאירע בפניהם אלא ודאי ר"ג הזקן הוא ע"כ: