מלאכת שלמה על משנה עדיות ד:א

אלו דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ק"ק לע"ד דה"ל למיתני אלו דברים קולי ב"ש וחומרי ב"ה דהא אלו הכ"ד השנויין בפרק זה כ"ע מודו בהו ועל התוספת שמוסיפין תנאים אחרים בפירקין דלקמן הוא דפליגי וא"כ מאי מקולי במם דקתני ודוחק לומר דה"ק אלו דברים קולי ב"ש וחומרי ב"ה השנויים בשני פרקים הללו דהיינו רביעי וחמישי ויש קצת מהם דכ"ע מודו בהו דהיינו הכ"ד השנויים בפרק זה ואפשר לומר דמכאן ראיה קצת למה שכתבתי לעיל פ"ק סימן ח' בשם הר"ש שיריליו ז"ל שפירש דסובר רש"י ז"ל דכי פרכינן בכל דוכתא וליתנייא גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דוקא קאמר דליתנייה אלא ר"ל דליתנייה בעדויות בכולה מסכתא וכו' והיינו דקתני אלו דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה כלומר אלו דברים שזכרנו כבר מקצתם בפ"א הם קצת מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ותו איכא כ"ד מוסכמים דו"ק. ועדיין אני צריך למודעי:

ביצה שנולדה וכו' בריש מסכתא יום טוב היא שנוייה. וכתב הר"ש שיריליו ז"ל לפי שברוב מחלוקתם של ב"ש וב"ה ב"ש מחמירין וב"ה מקילין וכל השנויים כאן ובפ' הבא אחר זה הן בהפך אלא דהני דפירקין דהכא הן אליבא דכ"ע דב"ש מקילי וב"ה הוו מחמרי ובפירקין דלקמן היינו אליבא דתנאי דאיכא דהוו מוסיפים עלייהו דקמאי איכא מאן דמוסיף כך וכך ואיכא מאן דמוסיף כך וכך אבל השגורים בפי הכל הם כ"ד ובו ביום שמינו נשיא לר' אלעזר בן עזריה רצו לחברם יחד כי היכי דלא ליתו למיטעי בהו ולהחליפם:

תאכל בו ביום:

לא תאכל ואפילי בטלטול נמי אסירא כדתניא וכו' והא דלא תנא אוסרין ומתירין כדתניא מותר השמן שבנר ושבקערה וכו' ר' יהודה אוסר י"ל דתנא תאכל להודיעך כחו דמאן דשרי דאפילו באכילה נמי קא שרי ליה:

ככותבות היינו כותבת הגסה דיום הכפורים והיינו תמרה ע"כ: