מלאכת שלמה על משנה דמאי ה:ז

מעשר מזה על זה. ובלבד בתוך שנתו שאם לקט ירק ערב ר"ה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט משתבא השמש אין מעשר מזה על זה שאין תורמין משל שנה זו על של שנה אחרת:

בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחד על הכל. ירושלמי א"ר יונה לאו דוקא מגנותיו אלא ה"ה אם היה דרך בעלי הגנות האחרות שבעיר שמביאין לו הירק בטבלו ואומרים לו שהוא יעשר וינכה להם מן הדמים והיה זה מפורסם בעיר הלוקח מאותו בעה"ב א"צ לעשר מכל אגודה ואגודה:

ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד. ירוש' בעי ר' יונה נימא סתם מתני' דקתני שכשמביאין לו מגנות אחרות מעשר מכל אגודה ואגודה דלא כר"מ דלר"מ מכל קלח וקלח לבדו צריך לעשר דתנינן תמן בפ"ו דמס' מכשירין כל האגודות של בית השווקים טמאים ר' יהודה מטהר בלחים. א"ר מאיר וכי מפני מה טמאום אלא מפני משקה הפה. דס"ל לר"מ דאף אגודות הלחות מוכשרות וטמאות שפעמים האגודה נתרת וקושר אותה בפיו ומשקה הפה מכשירה ש"מ דר"מ חייש להותר הקשר ה"נ ליחוש שמא הותרו ב' או ג' אגודות וכשבא לקושרן מערב קלחים של זו בזו וצריך לעשר מכל קלח וקלח. ומשני התם ראוי לטמא כל האגודות שמא אחת הותרה וקשרה בפיו ואין ידוע איזו היא. אבל הכא אף כי הותרו שתים או שלש אין לחוש לעירוב. אלא כ"א מהן קושרה לבדה בקלחים שלה. אלא שפעמים נותן מה שבחוץ בפנים ומה שבפנים בחוץ. ואין בכך כלום. הלכך א"צ לעשר אלא מכל אגודה ואגודה: