מלאכת שלמה על משנה ביצה ד:א

המביא כדי יין וכו'. תוס' שבת ר"פ מפנין ודר"פ שואל וביד רפ"ה דהלכות יו"ט ובטור א"ח סי' שכ"ג וסי' תק"י:

לא יביאם בסל כו'. והתוס' כתבו תימא דאמרי' בשבת פ' מפנין מפנין אפי' ארבעה וה' קופות וכ"ש שיהא מותר בי"ט וי"ל דהתם מיירי בשבת שאינו יכול להוציא לחוץ ואין רואין אותו ועל כן מותר והכא מיירי בי"ט שיכול להוציאו [לחוץ] ורואין אותו ועל כן אסור שהרואה אותו אומר לצורך חול מביא אותם ולהכי אסור ומהאי טעמא נמי ניחא דהתם קאמר דלמעוטי בהלוכא עדיף והכא קאמר אבל מביא הוא על כתפו אלמא משמע דמרבה בהליכה די"ל דהתם כיון דמיירי בשבת דלא עביד כעובדין דחול שאין מטלטל כי אם מזוית לזוית באותו בית ולכך קאמר דלמעוטי בהלוכא עדיף טפי משום טרחא יתירא אבל הכא דמיירי בי"ט משום טרחא יתירא לא קפדינן אלא משום דמיחזי כעובדין דחול ופעמים נמי דאסור לאפושי במשאוי אע"ג דממעט בהלוכא כיון שאין משנה מדרך חול ע"כ אבל בטור שם סי' שכ"ג הביא דין זה לענין שבת:

על כתפו או לפניו. גמ' תנא אם אי אפשר לו לשנות כגון שזימן הרבה אורחים וצריך להביא הרבה ביחד מותר:

המוליך את התבן. ירושלמי מתני' כמ"ד לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל:

אבל נוטלה בידו. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכתב ס"א אבל מוליכה בידו:

בידו. הכא לא קתני לפניו לפי שאין דרך לטעון התבן בחיקו כדי שלא יתתבן ויטנף אבל ברישא קתני לפניו שכן דרך לטעון הכד חבוקה בחיקו ומטעם זה ג"כ אפשר דלא קתני הכא על כתפו כך נלע"ד:

ומתחילין וכו'. פ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ז) וביד פ' שני דהלכות יו"ט סי' י"א ובטור א"ח סי' תקי"ח:

בסוף פי' ר"ע ז"ל ובהא אפי ר"ש מודה. אמר המלקט וכולה מתני' ר"ש היא וללישנא בתרא מוקי לתבן דרישא דמתני' בתיבנא סריא וגם דאית ביה קוצי דלמאכל בהמה אינו ראוי משום דמסרח וללבון בו לבנים אינו ראוי דהא אית ביה קוצי ואינו יכול לגבל לא בידיו ולא ברגליו ובהא אפי' ר' יהודה מודה ועצים דמתני' בכל גוונא מיירי כולה מתני' ר' יהודה היא והאי אוקימתא נקט הרי"ף ז"ל: