מלאכת שלמה על משנה ביצה א:ב

השוחט. גמרא דיעבד אין לכתחלה לא אימא סיפא ובה"א לא ישחוט מכלל דת"ק סבר ישחוט בתמיה והא השוחט קאמר ומסיק ה"ק השוחט ובא לימלך כלומר אע"ג דהשוחט דעלמא דיעבד משמע על כרחך הכא לכתחלה:

ב"ש אומרים יחפור כו'. ס"פ ורפ"ג דהלכות יו"ט ובטור א"ח סי' תצ"ח:

מבעוד יום שתי מלות הללו מחקם ה"ר יהוסף ז"ל:

ומודים שאם שחט. תוס' פ' כסוי הדם (חולין דף פ"ח) וגם הכא בגמ' פירשו בשם רשב"ם ז"ל דלב"ש דאמרי התם אין מכסין באפר כירה מתני' דלא כוותייהו ואתי שפיר למאי דמפ' הכא בגמ' ואפר כירה מוכן הוא דמילתא באפי נפשה היא כלומר ואפר כירה מוכן הוא לענין טלטול שאר דברים כגון לכסות בו צואה וכיוצא בו אבל לא קאי אכסוי דלעיל כלל. ור"ת תירץ דאפר כירה שבא מן העצים מגדל צמחים ול"ד לאפר טלית ששרפה דמיירי התם בה או לאפר אוכלין ששרפם דלא מגדלי צמחין ובהנהו לחוד פליגי ב"ש: