מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ה:ד

אלא א"כ נותן לו שכרו כפועל פי' רעז"ל כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה אם הי' נגר או נפח וכו'. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל ולפי זה אתיא מתני' כר"ש ותוס' והרא"ש ז"ל הוכיחו דמתני' ר"מ היא ולעולם אינו נוטל אלא כפועל בטל לגמרי והיא דעת הרי"ף ז"ל גם דעת הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות אבל הרז"ה ז"ל ס"ל כרש"י ז"ל דמתני' ר"ש היא. עוד כתבו תוס' ז"ל דאי גרסינן בגמרא תנא כפועל בטל א"כ לא גרסינן במתני' בטל ע"כ. גם רש"י ז"ל כתב דבתוספתא דמייתי בגמרא גרסי' בטל ובמתני' לא גרסי' בטל. וכן כתוב ג"כ בנמקי יוסף ויש לי מהם סיוע למ"ש לעיל פ' שני סימן ט' דל"ג בטל רק כפועל בלבד וכן היא גרסת ספרי כ"י. ואיתה נמי למתני' בתוס' דפ' עד כמה (בכורות דף כ"ט.) וביד בפ' ששי דהלכות שלוחין ושותפין סי' ב' וברפ"ח ובפ"ה דהלכות מלוה ולוה סי' ט' ובטור י"ד סימן קע"ז:

ואין שמין עגלים וסייחים למחצה אא"כ וכו'. היה נראה קצת שרש"י ז"ל הי' גורס אא"כ נותן לו שכר עמלו ומזונו קודם בבא דואין שמין ודרך גרסתו תפס רעז"ל אבל אינו נכון לפרש כן אלא שפירשו אותו קודם מפני שכן הוא האמת דאלא א"כ קאי אתרתי באבי אאין מושיבין ואאין שמין. וז"ל תוספת י"ט איצטריך לאשמועינן דיהיב לי' מזונות דאפרוחים אע"פ שהוא דבר מועט ולא תימא דבמזונות דאפרוחים לא קפדי אינשי והיינו טעמא שהקדימו רש"י והר"ב ופירשו מזונו שלא במקומו השנוי במשנה ואין שמין משום סיפא דאבל מקבלין וכו' תני לי':

שכר עמלו. בחצי. וכתוב בכסף משנה שם ברפ"ח דהלכות שלוחין ושותפין ומפ' רבינו דבשכר עמלו היינו כפועל בטל ע"כ:

אבל מקבלין עגלים וסייחים למחצה. כך צ"ל. ופי' נ"י סייח הוא סוס קטן וכן הוא ברש"י ז"ל. והקשו תוס' ז"ל תימא מאי קמ"ל פשיטא כיון דאין מקבלין עליהם אחריות ואי משום דבעי למיתני ומגדלין אותן עד שיהו משולשין זה היה יכול להשמיענו ברישא לאחר שנתן לו שכרו וי"ל דקמ"ל דבסתמא אין מקבל עליו שום אחריות [כו' עי' בתוי"ט]:

עד שיהו משולשין. פי' עד שיהא בעגל שליש שור ובסייח שליש סוס ולהרמב"ם ז"ל דמפרש עד תשלום שלש שנים נראה דגרסי' שלשין כמו שלשית דבפ"ק דמסכת פרה וכן הוא בירושלמי שלשין וכן מצאתי מוגה במשניות מוגהות. וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

וחמור עד שתהא טוענת. עי' בתוספת יום טוב ופשוט הוא. והנה הוא כתוב אצלי לקמן פ"ו סימן ג' בשם התוספות: