מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא י:ד

וכן בית הבד אי האי וכן אנפחתה העליה דלעיל קאי קשה אמאי הפסיק ביניהם ולא הסמיכם תוס' ז"ל:

וגנת אחר על גביו כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

וגנה אחת על גביו כגון שחקק אדם בסלע תחתיה כמין כפה והיתה גנתו למעלה ובית בדו למטה וכשמת נטלו בניו זה בית הבד וזה גנה ונפחת גגו של בית הבד שהוא מקום זריעתו של עליון רש"י ז"ל. ותוס' הקשו עליו ונראה להם דבשוכר ומשכיר מיירי ע"ש. וגם בהרא"ש ז"ל וז"ל דהכא על התחתון לתקן התקרה לפי שהוא צריך לה כדי שלא יתקלקל בית הבד שלו משא"כ בבית שותפין שאין צריך לתקרה כי די לו בגג העליה כמו שכתבנו לעיל בשמו ז"ל. ומ"מ לענין הדין כולם שוין ובפירוש המשנה הוא דפליגי כמו שכתב בית יוסף סי' קס"ה. והוסיף שם בספר הלבוש ולא אמרי' שיזרע מה שכנגד הפחת למטה והשאר למעלה שאין אדם זורע לחצאין אבל אינו יכול לכוף את בעל בית הבד לעשות כפה שאינו משועבד לכך ל"ש אם הם שוכר ומשכיר ל"ש אם הם שותפי' דהכא גם התחתון צריך לתקרה שלא יתקלקל בית הבד שלו שאינו דומה לבית שיש גג על גביו שהתחתון סומך על הגג לא על התקרה ע"כ:

הכותל והאילן שנפלו וכו' פ"ק דב"ק דף ו' וכתבו שם תוס' ז"ל שנפלו לר"ה והזיקו פטור מלשלם גרסי' וכן כתוב בספרים של רש"י ז"ל וכן בספר רב אלפס וכן עיקר אבל אותם דכתיב בהו חייב לשלם לא נהירא דכיון דבשלא הזהירו חייב לא יתכן להקל עליו לפוטרו ממה שמזהירין אותו לקוץ ולסתור ע"כ. עוד כתבו שם ז"ל נראה דבהיזק דאחר נפילה נמי מצי מיירי ופטור מלשלם וכגון שלא נודע לבעליו שנפלו או ידעו ולא יכלו לסלקו ולפנותו כ"כ. והא דלא קתני נתנו לו זמן לסלקו ולפנותו משום דבהיזק נפילה גופה נמי מיירי ונתנו לו זמן לקוץ ולסתור ולפנותו קאמר עכ"ל ז"ל. ועיין במ"ש הרא"ש ז"ל דברי התוס' והובאו דברי הרא"ש ז"ל בבית יוסף ח"מ סימן תט"ז. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל נתנו לו זמן לסתור את הכותל ולקוץ את האילן ונפלו וכו'. וביד פ"ד דהלכות שכנים סימן ח'. ובטור ח"מ סימן קס"ה וסימן תט"ז: