מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא א:ד

ראה את המציאה וכו' תוס' ר"פ האומר דקדושין וריש פירקין ודפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"א.) ובירושלמי דגיטין פרק הזורק. ובטור ח"מ סימן רס"ח:

זה שהחזיק בה ודוקא שהיתה המציאה בר"ה וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט ואפי' אי מתני' מיירי בסמטא או בצדי ר"ה אפ"ה זה שהחזיק בה זכה בה דכיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה דליקני דכיון דתקנת חכמים היא שומעין לו באומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו. וכן פירש גם כן רעז"ל בפ"ד דמסכת פאה גבי נפל לו עליה ופירש טליתו עליה וכו':

ראה אותן רצין. וכו' תוס' פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ט) והרא"ש שם דף קי"ט:

זכתה לי שדי זכתה לו לאו דוקא דאמר זכתה לי שדי דה"ה כי לא אמר מאי הוי והכא נקט משום סיפא דאפילו אמר כיון דרץ כדרכו לא קני תוס' ז"ל. והרא"ש ז"ל תירץ וז"ל והא דקתני ואמר זכתה בשביל למנוע הרצון אמר כך ע"כ. אבל נמקי יוסף כתב בשם הרנב"ר ז"ל דדוקא דאמר הכי כיון דצבי וגוזלות הללו מהלכין הם כל שהוא מתעורר לקנותם משתמרין הם לו דאי רץ אחריהם מגיען כדאיתא בגמרא ואם לאו אפילו עומד בצד שדהו אינה משתמרת לו ואינו דומה ליד דידו משתמרת וזו אינה משתמרת וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפי"ז מהלכות גזלה ע"כ. ועיין שם בהלכות גזלה במה שכתב שם על זה כסף משנה. וז"ל בית יוסף בסימן רס"ח דד' אמות שאני דכיון דמשום דלא אתי לאינצויי תקנו רבנן דליקני לא ראו לחלק בין אמר ללא אמר דא"כ אכתי אתי לאינצויי ע"כ. והרב המגיד ז"ל כתב דמשום דאלימא קנייה דד' אמות מפני שהוא יכול לנטות עצמו וליטלה לפיכך התם קני אע"ג דלא אמר כלום ע"כ:

היה צבי רץ כדרכו. ה"ה אפילו צבי שבור אם רץ אחריו ואין מגיעו אלא אורחא דמילתא נקט דכשרץ כדרכו אין מגיעו תוס' ז"ל וכן משמע מלשון הרמב"ם ז"ל פי"ז מהלכות אבידה. ובגמ' אמרינן דאם היו גוזלות וצבי של אדם אחד בצד שדה של זה ונתנום בעליהם לבעל השדה במתנה אע"פ שאין רץ ומגיען כיון דעומד בצד שדהו זכה בהן משום דגבי מתנה יש דעת אחרת מקנה משא"כ גבי מציאה ע"כ: