מלאכת שלמה על משנה בבא קמא ה:ז

אחד שור וכו' לנפילת הבור דכתיב כסף ישיב לבעליו כל מידי דאית ליה בעלים ואפי' עופות ואע"ג דלא דמי לשור וחמור דכתיבי בקרא משני צדדין דשור וחמור ב"ח ונבלתם מטמאה במגע ובמשא וה"ה לכל הבהמות שמטמאין במגע ובמשא אבל עופות אע"פ שהן בעלי חיים ה"א הואיל ואין מטמאין במגע ובמשא ג"כ לא מחייב עלייהו אלא דרבינהו קרא דכסף ישיב לבעליו ומ"מ אדם וכלים אמעיטו משור ולא אדם חמור ולא כלים לרבנן כדכתבינן ואי כתב רחמנא חד ה"א למעוטי אדם אבל כלים לא דכי קא ממעט ב"ח דכוותיה קממעט להכי איצטריך חמור ולר' יהודה או לרבויי כלים אתא ושור למעוטי אדם ב"ח דכותיה וחמור לר' יהודה נשאר בקושיא בגמ' למה ליה למכתבי' כלל:

וכן היה ועוף כיוצא בהן ובגמ' דייק ר"ל מדקתני עוף בהדי חיה ובחיה תנן בפ"ק דמסכת כלאים הזאב והכלב וכו' אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה ה"ה דבעופות נמי אע"ג דרבי בהדי הדדי כגון תרנגול טווס ופסיוני הוו כלאים זה בזה. ועיין במ"ש שם פ"ק דמסכת כלאים סימן ו':