מלאכת שלמה על משנה בבא קמא ה:א

אם עד שלא נגחה וכו'. גבי שור שנגח גרסי' נְגָחָה בנקודת שבא תחת הנון ובמפיק הא. ובסיפא גבי פרה שנגחה גרסי' נָגְחָה בנקודת קמץ תחת הנון. ורישא לאו דוקא מיירי בתם אבל סיפא אי אפשר לאקומה אלא דוקא בתם משום דקתני משתלם ח"נ מן הפרה וכו' דקיי"ל דתם אינו משלם אלא מגופו:

ורביע נזק לולד. וזו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין וצריך לומר דמתני' דהכא מיירי בעומדת באגם דאילו היתה הפרה בבית בעליו לא יאמר סומכוס חולקין כדאמרי' גבי מתני' דהמחליף פרה בחמור דבמציעא פרק השואל הא מני סומכוס היא ומוקמי' לה בסמטא ובאגם אלמא דלא אמר סומכוס חולקי' אלא באגם וכיוצא בו שאינו ברשות הבעלים נמקי יוסף ז"ל. וחכמים דס"ל זה כלל גדול בדין המע"ה נפקא לן בגמ' מקרא דכתיב מי בעל דברים יגש אליהם יגש ראיה אליהם ורב אשי מתקיף עלה למה לי קרא סברא היא מאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא אלא קרא לאשמועי' מי בעל דברים דהיינו תובע יגיש דבריו תחלה אליהם דנזקקין לתובע תחלה:

משלם ח"נ לפרה ורביע לולד. גרסי' ומלת נזק לא גרסי גבי רביע וכן בסיפא והטעם מובן:

וכן פרה שנגחה וכו'. גם סיפא זו סומכוס היא ורבנן פליגי עליה שהמע"ה מ"מ צ"ע דמשמע קצת מדברי תוס' ז"ל דבפ' השואל את הפרה (בבא מציעא דף ק') דרישא דוקא אוקי בגמ' כסומכוס ע"ש:

משתלם ח"נ בכל הספרים מצאתי דגרסי' משלם ח"נ מן הפרה רביע מן הולד הר"ר יהוסף ז"ל: