מלאכת שלמה על משנה בבא קמא י:י
Melekhet Shelomoh on Mishnayos Bava Kamma 10:10 (Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Kamma 10:10) · מלאכת שלמה על משנה בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →מוכין שהכובס וכו' קשר זו המשנה עם שלמעלה ממנה מבואר דכיון דקתני מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו וכו' מוכח שפיר דלוקחין ממנו אותן המוכין וכן מכל אחד מן הנזכרים במה מה שהוא שלו לוקחין וכדתני בברייתא בגמרא בהדיא:
ושהסורק מוציא מצאתי שכתב בספר מאירת עינים שם סי' שי"א וז"ל ושהסורק מוציא בא"ח סי ש"א מצאתי פירושו בפרישה והוא שדרך סורקים שלאחר שנעשה הבגד היינו לאחר האריגה הוא לוקח הבגד ומותחו ע"ג יתדות וסורקו בקוצים כדי שלא יהו נראין חוטי האריגה אלא יכסה אותו הצמר היוצאין מחוטי האריגה והוא נוי של בגדו וע"י אותה סריקה נשמט ונשאר ג"כ צמר הרבה בקוצים וכיון שהן הרבה יש קפידא בזה והן של בעל הבית ע"כ:
הכובס נוטל שלשה חוטין דרך אורגי בגדי צמר וכו' כך צ"ל בפי' רעז"ל:
החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו ירושלמי כמלא משיכת מחט וזה הלשון נקט הרמב"ם ז"ל שם ביד:
ומטלית שהיא שלש על שלש חייב להחזיר לבעלים. כך היא הגרסא בירושלמי וברב אלפס ובהרא"ש ז"ל וכן ג"כ שם ביד וא"כ הוא צ"ע מ"ש דהכא קתני חייב להחזיר לבעלים מכל בבות דמתני' ואפשר דהכא כיון דקתני ברישא ששייר משמע שאם היה רוצה היה יכול שלא לשייר שום דבר אלא שכיון לכתחלה לשייר כדי ליטלו לעצמו ולזה קתני הכא חייב להחזירו לבעלים ודיקא נמי דקתני ששייר לו ולא קתני שנשתייר כך נלע"ד. ובגמ' בברייתא קתני החייט ששייר מן החוט פחות מכדי לתפור בו ומטלית שהיא פחותה משלש על שלש בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו של בעל הבית אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו ע"כ. ומדפירש רש"י ז"ל התם בברייתא דגרסי' ומטלית שהיא ג' על ג' או חייט וכו' עד הרי אלו של בעל הבית עיקר כונתו היא דלא גרסי' במתני' מלת פחותה אע"ג דניגרוס נמי משלשה על שלשה לשון זכר דהיינו טפחים דא"כ משמע דפליגא מתני' אברייתא וכך נלע"ד. וכבר יתכן לומר שנשמר דלא ניגרוס מטלית בלי ויו דמשמע ששייר מן החוט כדי לתפור בו מטלית קטנה שהיא שלש על שלש חדא דהא בגמ' מפר' וכמה כדי לתפור בו וכו' ועוד דמה שייך תפירה במטלית קטנה לבדה. שוב מצאתי שכתב הר"ר יהוסף ז"ל ששייר מן החוט כדי לתפור בו מטלית שהיא שלש על שלש חייב להחזיר לבעלים כן מצאתי בכל הספרים וכן היה נראה נכון דאי גרסי' ומטלית בוי"ו א"כ לא הזכיר בשיעור החוט כדי לתפור בו כמה תפירות וזה אינו דרך התלמוד אך בגמ' אינו כן עכ"ל ז"ל:
מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו בגמ' רמינן והא תניא במעצד הרי אלו של בעל הבית ותירץ רבא באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני לרבתי קרי לה כשיל ולזוטרתי קרי לה מעצד באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא וקרי ליה מעצד:
סליק פירקא וסליקא לה מסכת בבא קמא. בעזרת שוכן רומה. ובעזרת האל הבורא. הטובה. נתחיל מסכת בבא מציעא.