מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא א:ה

כופין אותו וגו'. ריש פירקין:

לבנות בית שער גמ' למימרא דבית שער מעליותא היא והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו לאשתעויי בהדיה עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה ומסקינן דכד הוי פותחת מבפנים הוא דלא הוי מעליותא אבל כד הוי פותחת מאבראי שרי למעבדה דאי משום עניים הצועקים ואין קולם נשמע הרי הפותחת מבחוץ והמפתח תמיד בתוכו ואם העני רוצה פותח ונכנס:

כמה יהא בעיר. וכו' פ' חלק (סנהדרין דף קי"ב:)

ויהא כאנשי העיר י"ב חדש. בבני מתא מוקמינן ולא ביושבי העיר ומש"ה גבי עיר הנדחת דכתיב יושבי העיר כל שנשתהה שם י"ב חדש אסור ליהנות ממנו פחות מכאן מותר. ושנים עשר חדש דמתני' מוקי לה בגמרא דהיינו דוקא לפסי העיר לחזק קרשי דלתותיה אבל לתמחוי תני בברייתא שלשים יום ולקופה שלשה חדשים ולכסות עניי העיר ששה חדשים ולקבור ט' חדשים:

ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד. מתני' דלא כרשב"ג דאמר אם קנה בה קרקע כל שהוא הרי הוא כאנשי העיר מיד ופריך בגמרא והא תניא רשב"ג אומר אם קנה שם קרקע הראויה לבית דירה הרי הוא כאנשי העיר ומשני תרי תנאי אליבא דרשב"ג. כתב הריב"ש בסימן תע"ה דמתני' במי שלא ידענו אם יתעכב לדור בעיר דכל שעמד שם י"ב חדש מחייבין אותו מכאן ולהבא דומיא דהחמרת והגמלת העוברת ממקום למקום דמייתי' עלה בגמרא אבל כל שנתחייב מתחלה לדור כאן י"ב חדש הרי הוא כאנשי העיר מיד דמסתמא דעתיה להשתקע בכאן וכבר כתבו קצת מן האחרונים ז"ל דלאו דוקא קנה בה בית דירה דה"ה אם שכר בה בית דירה כל ששכרה לי"ב חדש דמיד הוא כאנשי העיר ובסימן תי"ד כתב שאין חילוק אם קנה הבית דירה אחר שבא לדור שם או קודם לכן דהא דלא נקט ואם היה לו בית דירה בעיר כבר כתב הריטב"א ז"ל דנקט הכי לאפוקי אם בא לו בירושה או נתנוהו לו במתנה דכיון דלא טרח ביה ליכא גלויי אדעתא ע"כ הובא בבית יוסף סימן קס"ג דחשן המשפט. וביד רפ"א דהלכות שכנים ור"פ ששי וסימן ה'. ובטור א"ה סימן קכ"ז ובח"מ סימן קס"א וקס"ג: