מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה ה:ו

בולשת עו"ג שנכנסה לעיר וכו' מאי דקשה אמתניתין אמתני' דעיר שכבשה כרכום דבפ' שני דכתובות נכתב שם בס"ד. ומחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת עו"ג ומלת לפי. ומתניתין מייתי לה בשבת פ' כירה (שבת דף מ"א) ובר"פ כל היד:

סתומות מותרות פירש הר"ן ז"ל שכיון שהם סתומות ה"ז ראיה שלא פתחום שאם פתחום לא חזרו לסותמן שאין אימת אדם עליהם וכ"ש דשרו לר' אליעזר דלא חייש לזיופא בברייתא פ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"א) וסגי ליה בחותם אחד ומיהו בין לדידיה בין לרבנן דוקא סתומות במגופה של טיט אבל בפקק של עץ כפתוחות דמו דכי מהדר ליה לפקק לאו משום אימתא אלא משום אורחא דמילתא:

בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך בין בכרכום של אותה מלכות בין של מלכות אחרת וכן מוכח בפ' האשה שנתארמלה ומיהו דוקא בפתוחות מתחלתן אבל סתומות שנפתחו חיישינן להו ע"כ. וביד בהלכות מ"א פרק י"ב סימן כ"ג ולשונו שם גדוד שנכנס למדינה דרך שלום כל החביות הפתוחות שבחנויות אסורות וכו' ובטור י"ד סימן קכ"ט: