מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה א:ז

אין מוכרין להם דובים ואריות וכו' ביד פ"ט דהלכות עכומ"ז סי' ו':

ולא כל דבר שיש בו ניזקה לרבים. אין בונין עמהם בסילקי וגרדון כך הגיה הרי"א ז"ל וכתב כן מצאתי:

בסילקי גרדום איצטדיא ובימה בגמרא בלישנא בתרא דרבא מפרשינן דהכי קתני מתניתין בסילקי של גרדום ושל איצטדיא ושל בימה אבל בסילקי סתם של מלכים מותרת ובלישנא קמא קאמר רבא בסילקי של מרחצאות ושל אוצרות מותרות אבל בסילקי של מלכים אסור וסימן לאסור מלכיהם בזיקים:

איצטדיא מקום שעושין שם איצטדינות שור האיצטדין שהוא מנגח והורג אנשים מרחוק ושחוק הוא להם הר"ן ז"ל:

בימוסיות כתבו תוס' ז"ל נראה לר"י כגירסת הערוך שפירש דימוסיות בדלית והוא לשון מרחצאות כדאמרינן בשבת פ' חבית אסור לישב בקרקעות של דימוסית מפני שמעמלת ומרפאה וכן אמרינן מיא דדימוסית וחומרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים ואמרינן נמי במדרש למחר אני פותח להם מרחצאות ודימוסייאות ובפירוש רשב"ם ג"כ כתוב דימוסיות בדלית ופירש שהוא בנין שלא לצורך ע"ז ע"כ. וגם הר"ר יהוסף ז"ל הגיה בדלית. והרמב"ם ז"ל משמע מתוך פירושו ז"ל דגריס בבית בימוסיות:

הגיעו לכיפה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנות גמרא א"ר אלעזר א"ר יוחנן אם בנה שכרו מותר ואפילו דע"ז גופה פירוש אם עשה ישראל ע"ז לעו"ג בשכר דאימת קא הויא ע"ז במכוש אחרון ובמכוש אחרון לית בה שוה פרוטה וקסבר דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואיתה להאי בבא בתוס' פ' האיש מקדש (קידושין בדף מ"ח) ודפ' הגוזל עצים (בבא קמא דף צ"ט.) וביד שם בפ"ט סימן ט' וז"ל שם אסור לבנות עם העו"ג כיפה שמעמידין בה ע"ז ואם עבר ובנה שכרו מותר אבל בונה לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה ע"כ. ובטור יו"ד סי' קמ"ג: