מלאכת מחשבת חלק ב שיט

אל ג' יותר מאל ב' ואל ד' יותר מאל ג' ואחר כך ישוב לאחוריו ותתקטן תנועתו אל ה' קטנה מאל ד' ואל ו' מאל ה' וישמרו היחס בזה כיחס הקו נ"ז אל ג"ח עם הקו ב"ט אל ב"א ובהפך למעלה. ודי זה למשכילים בעניינים אלו. ויהיו נכונים גם כן אמרי בינת גאליליאו"ס התוכן הגדול הוא אמר ויהי שפט בצדק (ה) היות סבת קלות המשא כאשר נשתדל להרים אותו בעץ ארוך נשען על יתד והיתד או המשענת קרוב אל המשא ורחוק בינו ובין הנושא להיותו מעריך בקלות וגדולת תנועת העץ הארוך כח הנושא הקטן אל המשא הגדול והכבד. והדבר כפי דרכנו גלוי לכל העמים וטעמו מבואר במעט ההשתכלות אין צורך להאריך

ויאמרו את אדני צוה ה' וגו': עד כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל

הקושיות רבו בדברים האלה א' בהכפל המאמר לבני יוסף את אדני צוה ה' וחזר ואמר ואדני צווה בה' והיה טוב לכללם בצווי אחד ויאמר את אדני צוה ה' לתת הארץ בגורל ולתת נחלת צלפחד לבנותיו מבלי שיכפול בצווי לאין צורך? ב' במה שהביאו בשאלתם את אדני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואין בדברים האלו טעם לבקשתם שבקשו שלא תסוב נחלה משבט אל שבט? ג' בהכפל השני ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו וחזרו ואמרו ומגורל נחלתנו יגרע ואין אלו אלא דברי מותר והשנות דברים לאין צורך? ד' בשנוי הדברים שאמרו בראשונה מנחלת אבותינו ובשניה ומגורל נחלתנו יגרע ולא אמרו ומגורל נחלת אבותינו יגרע כאשר בראשונה? ה' והוא מה שנסתפקו כל עם ה' במה שאמרו ואם יהיה היובל. הן מה שהביאוהו בלשון ספק אם יהיה היובל והוא דבר ודאי שיבוא והן מה שרצו בזה לומר שיבוא היובל ואפילו אם לא יהיה היובל יתוסף נחלתן אל נחלת המטה? ו' ומנחלת מטה אבותינו יגרע נחלתן ולא אמרו ומנחלתנו יגרע נחלתן? ז' בצווי מרע"ה ג"כ כפל שתי פעמים נחלת אבותיו ונחלת מטה אבותיו ועוד בה שלישיה כי איש בנחלתו ידבקו בני ישראל הביא בדבריו כל החלוקות נחלת אבות נחלת מטה אבות ונחלתו? ח' יפלא הכפל בדברי משה ולא תסוב נחלה וכמה יתרון דברים בהם לאין צורך? ראוי ליישב הכל דבר דבור על אפניו אם אפשר. והנראה כי נתקשו ראשי האבות בדבר הזה. אם גורל הארץ אשר תפול בנחלה לגברים ממטה אחד יקרא על שם האיש לבדו אשר תפול בגורלו או אם תמיד שם המטה עליו אשר האיש ממנו? כי הנה היה להם דבר ה' לשגגה היוצאת מלפני השליט עד שפעם יורה כדבר הראשון ופעם כדבר השני. הואיל שבצוות ה' שתתחלק הארץ על שם המתים שכבר מתו יודיע בזה שאין לנולד כח וזכות עליו אלא על שם אביו ראש משפחתו ואם כן שם המטה נדבק בו. וכאשר צוה ה' לתת נחלת צלפחד לבנותיו עד לא נחלקה הארץ יורה בזה שהגורל נדבק בשמות הפרטים ולא בכללי וקשו קראי אהדדי? זהו אמרם את אדני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה וגו' רצונו שיהיה שם כלל המטה תופש בה ואח"כ אדני צווה בה' דבר בהפך לתת נחלת צלפחד אחינו לבנותיו אם כן אין שם המטה תופש בה ואנחנו א"כ לא נדע מה נעשה. כ"א השבט תופש א"כ אין להן להנשא חוץ לשבטן ואם האיש הפרטי תופש תוכלנה להנשא לטוב בעיניהן?! על כן אמרו כי אם תהיינה לאחד משבטי ישראל לנשים הנה ראוי שיהיה שם השבט גרוע מלהקרא עוד נחלת אבותינו ואז ראוי לומר ומגורל נחלתנו יגרע ולא נחלת אבותינו כי אין לה שם האבות והשבט. אמנם אם יהיה היובל לבני ישראל רוצה לומר שיהיה דבקות והתפישה