מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא ב

(שמות יב,ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" , רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ * הַחֹדֶשׁ: הירח החדש. לְיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהֶן מֹשֶׁה, וְהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם אֶת כֻּלָּן בָּאֶצְבַּע. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (ויקרא יא,כט) "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא". כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר (במדבר ח,ד) "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בַּשְּׁחִיטָה נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כט,לח) "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ".

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַדִּבְּרוֹת * הַדִּבְּרוֹת: הנבואות. שֶׁנִּדְבַּר עִם מֹשֶׁה, לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַיּוֹם, וְהַחֹדֶשׁ הֶרְאָהוּ בַּלַּיְלָה, וְכֵיצַד? הָיָה מִדַּבֵּר עִמּוֹ בַיּוֹם, וְהַחֹדֶשׁ הֶרְאָהוּ בַלַּיְלָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִדְבַּר עִמּוֹ בַיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה, וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּחֲשֵׁכָה.

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה" , זֶה נִיסָן. אַתְּ אוֹמֵר זֶה נִיסָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כג,טז) "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה", (שמות לד,לב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה." אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה, אֵי זֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָסִיף וּתְקוּפָה, * תְּקוּפָה: סוף עונה לפי שנת השמש. כאן תקופת תשרי, 21 בספטמבר, סוף הקיץ. וְשָׁנָה יוֹצְאָה בוֹ, וְקָרוּי שְׁבִיעִי? אֵי אַתְּ מוֹצֵא אֶלָּא תִּשְׁרִי. לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתָּ שֶׁשְּׁבִיעִי זֶה תִּשְׁרִי, רִאשׁוֹן זֶה נִיסָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (אסתר ג,ז) "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן".

"רֹאשׁ חֳדָשִׁים" , מַגִּיד שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים. וּמְנַיִן אַף לַמְּלָכִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (מלכים א ו,א) "הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל". וּמְנַיִן אַף לָרְגָלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טז,טז) "בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת". נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים, לַמְּלָכִים, וְלָרְגָלִים.

רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכַר בָּתִּים. אֲבָל לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִטִּין וְלֹא לַיּוֹבְלוֹת, וְלֹא לַנְּטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לא,י) "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת." (דברים לא,י-יא) "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יי אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם." וְאוֹמֵר (שמות כג,טז) "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה", (שמות לד,כב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה." זֶה הוּא הָאָמוּר לָךְ לַשָּׁנִים, לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת.

"לָכֶם" , וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אַתָּה אוֹמֵר "לָכֶם", וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא "לָכֶם", וְלֹא לַגּוֹיִם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם" , הֲרֵי "לָכֶם" וְלֹא לַגּוֹיִם אָמוּר. מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "לָכֶם" ? לֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁהַגּוֹיִם מוֹנִין לַחַמָּה, וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה. וְלֹא דַּיָּם לְיִשְׂרָאֵל, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, מַגְבִּיהִין אֶת עֵינֵיהֶן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּכְשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה, סִימָן רַע לַגּוֹיִם, שֶׁהֵן מוֹנִים לַחַמָּה. וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה, סִימָן רַע לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוֹנִים לַלְּבָנָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַמִּזְרָח, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח; בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב.

רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִין בַּמִּזְרָח, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח; בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה י,ב) "כֹּה אָמַר יי: אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ". * תֵּחָתּוּ: תפחדו.

"רֹאשׁ חֳדָשִׁים" , שׁוֹמֵעַ אֲנִי, מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם; מְנַיִן לִשְׁאָר חֳדָשִׁים? תִּלְמֹד לוֹמַר "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" . "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים טז,א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח", שָׁמוֹר אֶת הַפֶּסַח לָאָבִיב וְאָבִיב לַפֶּסַח, שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ. הָא כֵּיצַד? עַבֵּר * עַבֵּר: תוסיף חודש אדר ב', כדי לדחות את מועד חודש ניסן, שיתאים לאביב לפי שנת השמש. אֶת אֲדָר, שֶׁיָּבֹא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ. הֲרֵי שֶׁעִבְּרוּ אֶת אֲדָר וְלֹא בָא אָבִיב בִּזְמַנּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְעַבְּרוּ אֶת נִיסָן! הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ עוֹשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי, וְאָמְרָה תוֹרָה "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם" .

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: (דברים טז,א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב", חֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב אַתָּה מְעַבֵּר, וְאֵי זֶה זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה אֲדָר. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה מְעַבֵּר. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ", חֹדֶשׁ אַתָּה מְעַבֵּר. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר וְשָׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו, * אֶחָד מִמְּנוּיָיו: יחידה אחת מן היחידות שבהן מתחלק החודש, כלומר יום. אַף שָׁנָה, אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ. * אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ: יחידה אחת מן היחידות שבהן מתחלקת השנה, כלומר חודש. אוֹ מַה חֹדֶשׁ, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בּוֹ, אַף שָׁנָה, אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טז,א) "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ", חֹדֶשׁ אַתְּ מְעַבֵּר, וְאֵי אַתְּ מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים בָּהּ. אוֹ מַה שָּׁנָה, אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בָּהּ, אַף חֹדֶשׁ אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כג,ו) "וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַיי, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ." יוֹם לְחֹדֶשׁ אַתְּ מְעַבֵּר, וְאֵי אַתְּ מְעַבֵּר אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בּוֹ.

וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, כְּבַר הַלְּבָנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. הוֹאִיל וְהַחֹדֶשׁ מִתְעַבֵּר, וְהַשָּׁנָה מִתְעַבֶּרֶת, מַה הַחֹדֶשׁ, אֶחָד מִמְּנוּיָיו, אַף הַשָּׁנָה אֶחָד מִמְּנוּיֶיהָ. מַה חֹדֶשׁ, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרוֹ אֶלָּא בַסּוֹף, אַף שָׁנָה, אֵין תּוֹסֶפֶת עִבּוּרָהּ אֶלָּא בַסּוֹף.

רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְטֻמְאָה מְעַכֶּבֶת וְאָבִיב מְעַכֵּב, מַה טֻּמְאָה, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, אַף אָבִיב, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אוֹמַר, אֲפִלּוּ בוֹ חָל אָבִיב וּבָא? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות יג,י) "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ", בְּמוֹעֲדָהּ מוֹסִיף אַתְּ, וְאֵין אַתְּ מוֹנֵעַ.

"רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" , שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה נִיסָן שֵׁנִי. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בַבַּיִת הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם? תִּלְמֹד לוֹמַר: "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" .