מאירי על יומא צז

כל האוכלים שדרך הבריאים לאוכלם בחול בלא כונת רפואה מותר חולה לאוכלן לשם רפואה בשבת אף בחולה שאין בו סכנה וכן במשקין ואין כאן גזירת שחיקת סמנין שהוא תולדה של דש אחר שדרך הבריאים בכך ובמקום סכנה אף השחיקה מותרת שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש ומ"מ דוקא כשנודע לו או שרופא אומר לו שאותה מלאכה צריכה לו או מועלת באיזה צד לחליו וזהו שאמרו בסוגיא זו על ר' יהושע ששאל לר' חנינא שהיה רופא שחלים אם היו מועילים לחליו עד שיהא רשאי לשחקם בשבת ולשתות מימיהן והתיר לו:

כבר ביארנו מ' א' שכל ששנה בסדר העבודות של יום הכפרים לא עשה כלום מעתה קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה כלום שהרי מקומה בין שחיטת הפר להזאה כמו שביארנו ומ"מ כהן גדול ששחט את פרו ומת או נטמא המשמש תחתיו נכנס בדם אותו הפר ואינו צריך לשחוט פר אחר ואין צריך לומר אם מת קודם שחיטת הפר שאין צריך לשחוט פר אחר שאין זה חטאת שמתו בעליה שהרי כל הכהנים (מתכנסים) [מתכפרים] בו ומה שנתגלגו כאן מענין חפינה שניה שמן הכף לחפניו כבר ביארנוה במשנה: