מאירי על יומא צא

כל שאמרו באיברים שאם לא נתאכלו מחזירין אותן בצדי המערכה ואפילו לא משלה בהן האור הואיל ולנו במזבח דוקא בכשרים אבל בפסולים אף באותם שנאמר עליהם שאם עלו לא ירדו כל שלא משלה בהן האור אין מחזירין אותם אבל אם משלה בהן האור מחזירין:

איברי התמיד שלא נתעכלו אין דוחין את השבת ולא יום הכפורים שנאמר עולת שבת בשבתו ולא בשבת אחרת וכן אמרו תחלתו ר"ל אותו שנשחט ביומו דוחה שבת אבל סופו ר"ל שנשחט ונקרב מאמש אלא שנשארו בו איברים שלא נתאכלו אין דוחין את השבת אלא מעלן מבעוד יום ואינן נקטרין משתחשך ע"י אדם וכן חלבי שבת אין קריבין ביום הכפורים אבל יום טוב אחר נדחה מפני החלבים והאיברים שלא נתאכלו וכן הטומאה נדחית מפניהם בסופו כתחלתו שהטומאה דחויה בצבור כמו שהתבאר ו' ב':