מאירי על יומא ד

סדר המקראות בנגעי בתים מבולבל והענין הוא שבשעה שבא הכהן לראות את הבית ומוצא את הקירות שקערורות ירקרקות או אדמדמות מסגיר שבעה ובא לו בשביעי אם כהה או הלך קולף מקום הנגע והבית טהור פשה חולץ האבנים שהנגע בהם וקוצה העפר חוץ לעיר וטח את כל הבית ומסגירו שבוע שני מצא בו נגע כשני גריסין נותץ לא מצא בו נגע מטהרו בצפרים לא פשה בשבוע ראשון ולא כהה אלא עמד בעיניו מסגיר שבוע שני כהה או הלך לו מטהרו בצפרים פשה או עמד בעיניו לפי סדר המקראות היה לנו לומר שיתוץ אלא שאנו מדמי' פשיון זה לפש' בראשון מדמינן שיבה לביאה שנאמר בראשונה ושב הכהן ונאמר בזו ובא הכהן ואף בזו אינו נותץ אלא חולץ וקוצה וטח ומסגירו שלישית חזר בו בשני גריסין נותץ לא חזר בו מטהרו בצפרים ועיקר דבר זה בסדר טהרות ולמדת מ"מ שדנין גזרה שוה משתי תיבות הדומות זו לזו בענין אע"פ שאינן דומות בלשון לגמרי: