מאירי על יומא ל

יסוד המזבח לא היה מקיף בארבע צידי המזבח אלא שהיה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב ואוכל במזרח אמה ובדרום אמה וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד מפני שלא היה בחלקו של טורף ר"ל בנימין כמו שמפורש בזבחים והיו בקרן מערבית דרומית שני נקבים דקים והם נקראים שיתין שהדמים הניתנים על יסוד דרומי ועל יסוד מערבי ניתנין בהם ומתערבים באמה ויוצאין לנחל קדרון וכן היא שנויה במסכת מדות פ"ג מ"ב:

כשהגיעה שעת התמיד היה הממונה והוא הסגן אומר לבני פייס שני צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים וענין לשכה זו הוא שהיו מבקרין טלאים לקרבנות ומעמידים בה להיותם מזומנים לקרבנות ואין פוחתין בה מששה כמו שיתבאר במקומו והיכן היתה לשכה זו בית אחד גדול היה בצד העזרה מבחוץ בצד הצפוני שבה לימין בין העזרה והחיל והיה נקרא בכללו בית המוקד מפני ששם היו מסיקין תמיד מדורות גדולות להתחמם שם הכהנים שהיו הולכים יחפים ברצפת העזרה ובית זה היה פתוח מצד אחד לעזרה ומצד הנכוחי לו פתוח לחיל והוא מקום חול וארבע לשכות קטנות היו שם בארבע רוחותיה פתוחות לבית זה כקיטוניות לטרקלין ונמצאו שתים במקום קדש והם אותם שבשני המקצועות הסמוכות לעזרה ושתים במקום חול והם אותם שבשני המקצועות שכנגדן וראשי עמודים נמוכין היו מבדילין בין של קודש לשל חול וארבע לשכות אלו מערבית דרומית לשכת הטלאים זו שהזכרנו דרומית מזרחית שם היו עושין מעשה לחם הפנים מזרחית צפונית שם גנזו בני בית חשמונאי אבני המזבח ששקצום מלכי יון והקטירו עליהם לשם ע"ז צפונית מערבית היא שדרך בה יורדים לבית הטבילה וכן היא שנויה במסכת מדות פ"א מ"ו וא"כ מה ששנינו במסכת תמיד ל' א' והלא לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית כלומר דודאי לשכת הטלאים היתה במקצוע מערבית דרומית וכן שהיתה שם לשכת החותמות ולשכת בית המוקד אין הלכה כן ומ"מ לענין ביאור לשכת החותמות הוא שקצת המביאים מנחות וקרבנות היו לוקחים הסלתות למנחות והנסכים לקרבנות מן ההקדש והרוצה ליקח נסכים הולך אצל זה הממונה על החותמות והיו שם חותמות מורים על נסכי פר וחותמות מורים על נסכי איל וכן על נסכי כבש ונותן לו הממונה חותם אחד לפי מה שרוצה ומקבל ממנו הדמים והולך זה עם חותמו לכהן אחר שהיה ממונה על הנסכים ומראה לו חותמו והלה מוסר לו הנסכים ומקבל החותם ולשכת בית המוקד היא היתה לשכה קטנה שממנה מוציאין אש של הדיוט למערכה: