מאירי על יומא כו

שתי יבמות הבאות מבית אחד כגון שהי' לראובן שתי נשים ומת בלא בנים ונפלו לפני שמעון אינו מיבם אלא אחת מהם שנאמר אשר לא יבנה את בית אחיו בית אחד הוא בונה ולא שנים ושלשה בתים ואם קדש את השנייה עבר בעשה כדין לאו הבא מכלל עשה וקדושיו תופסין כמו שיתבאר במקומו ולא סוף דבר שהנשואה חולצת או מתייבמת אלא אף הארוסה שנאמר החוצה כלומר אף זו שהיא עדיין בחוץ ולא נשאת לראובן הואיל ונתקדשה לו ומת ראובן חולצת או מתייבמת לשמעון ודברים אלו יתבארו במקומם בעזר השם במסכת יבמות:

כה"ג שמת לו מת מקריב אפי' בשעת אוננותו ר"ל קודם שנקבר המת אלא שאינו אוכל בקדשים ואף לערב אינו חולק בהן אבל כהן הדיוט אינו מקריב אונן ואם היה עובד ובאה לו שמועה בשעת עבודה שמת לו מת אינו צריך להפסיק אף קודם קבורה אלא יגמור ומגדולי המחברים כתבו שאינו עובד וכן אינו יוצא מבית המקדש ולא יראה לי כן: