מאירי על יומא כב

יש דברים אחרים שפוטרין את הבית ממזוזה והם תלוים בציור הבית כיצד כל פתח שאינו גבוה עשרה טפחים אע"פ שהוא רחב ארבעה פטור ממזוזה וכן הדין אם אינו רחב ארבעה אע"פ שגבוה עשרה פתח שהיה גבוה יתר על עשרה ורחב ד' במקצתו אלא שהיה מתקצר למעלה ועשוי כמין צריף ואין בו רחב ארבעה אם יש ממקום שהתחיל להתחדד ולמטה גבוה עשרה ברוחב ד' חייב ואם לאו אפי' היה מקום חידודו עבה עד שאפשר לחוק בו ולהשלימו לד' פטור שאין חוקקין להשלים ר"ל שאין מחזיקין אותו בחקוק כדי להשלים את השיעור:

פתח שאינו מקורה ר"ל שאין לו איסקופה מלמעלה אלא פרוץ ועומד פטור מן המזוזה:

מגדולי המחברים כתבו שכל בית שאין בו תקרה פטור מן המזוזה ואם היה חציו שכנגד הפתח מקורה חייב ולא יראה לי כן אע"פ שבענין פתחי שימאי נאמר בגמ' שאין להם תקרה בתלמוד מנחות ל"ג ב' אנו מפרשין אותו על אסקופה עליונה ואם כדבריהם מה הוצרכו לומר בגנה ששער שלה פטור מפני שאין שם דירה והרי אינה מקורית:

יש מי שאומר שאע"פ שהיתה לה אסקופה מלמעלה אם לא היה עץ בולט דבוק לאיסקופה במשך האסקופה להיות הדלת שוקף עליו פטורה ויוצא לו כן מן ביאור מלת שיקפי האמורה במסכת מנחות ולא יראה לי כן אלא עיקר הדברים בשיקפי שיהו שם שני ספים:

בתלמוד מנחות ל"ג א' התבאר שאין קובעים מזוזה עד שיהו שם דלתות נמצא שכל שאין שם דלת פטור מן המזוזה והוא שאמרו שם ריש גלותא בנא ביתא אמר ליה רב נחמן קבע לן מזוזתא א"ל תלי דשי ברישא ויש בזו חולקים ומפרשים במלת דשי ספים ר"ל (שיהו) [שהיו] הספים שוכבים בארץ והיה מצוהו שיקבע שם מזוזה ואחר כך יעמידם במקומם וא"ל תלי דשי ברישא כלומר העמד הסיפים תחלה בבנין ואח"כ אקבענה שאם אקבענה תחלה הוה ליה עשוי וילפינן מציצית לפסול בה מן העשוי ומ"מ נראה ששתיהן פוסלות בו:

וכן התבאר שם על בית שיש לו ג' כותלים ותקרה וברוח רביעי עמודים והוא עניין חצר ואכסדרה פטור מן המזוזה שלא נעשו עמודים אלו [אלא] לחיזוק התקרה ר"ל לסמוך עליהם קורה שתהא העליה סומכת עליה וכן כתבו גדולי המחברים על (תקרים) [תקרה] שאין בית תחתיה ולא כתלים אלא שעומד' על עמודים שפטורה שאין כאן מזוזות שעמודים אלו להעמיד התקרה הם עשויים:

התבאר עוד במסכת מנחות ל"ד א' שפתח הסמוך לקרן זוית ואין שם אלא עמוד אחד וציר הפתח הוא בזוית פטור מן המזוזה:

התבאר במסכת סוכה ג' א' שכל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ומ"מ כל שהוא עגול אם יש בו כדי לרבע בו ד' על ד' חייב:

בית שאין גבוה עשרה מתוך חללו יראה לי ממסכת ב"ק פרק שור שנגח נ"א א' שאין חייב במזוזה שאינו קרוי בית אלא שלא מצאתי זה לאחד מן המחברים אא"כ סמכו בה על פתח שאינו גבוה עשרה ומ"מ אפשר שפתחה שוה לגג בגובה עשרה:

כל פתח הראוי למזוזה עפ"י התנאים שהזכרנו חייב אפילו היה של נשים ועבדים ואצ"ל על בית השותפין שהוא חייב במזוזה שהרי הזכרנו חיוב אף בפתח של כל העיר ומקום הנחתה לימין הנכנס שנאמר ביתך דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעי' דימינא עקר ברישא וכן כל פתח הראוי למזוזה חייב להניחה וכל הפתחי' שבבית חייבים אע"פ שרגיל לצאת ולבא באחת מהן לבד אפילו בפתח שבין בית לעלי' ואפילו של חדר פנימי אבל אם היה לו פתח בין ביתו לבית המדרש או לבהכ"נ יתבאר במנחות ל"ג א' שאינו חייב במזוזה אא"כ רגיל לצאת ולבא דרך שם וכל פתח שבין חדר לחדר ואין ידוע איזה מקום כניסה ואיזה מקום יציאה לשער בו צד ימין הולכין אחר היכר ציר ר"ל שהצד שהציר נראה ממנו נידון בדרך ביאה:

דברים אחרים שבענייני מזוזה כגון ביאור מקום קביעותה ודרך קביעותה וחיוב קביעתה על מי כולם מתבארים במסכת מנחות ולא היתה כוונתינו בכאן לגלגל דברים ממקום אחר אלא בכדי שיושלם בו ביאור עניין הפתחים שהם חייבים במזוזה:

כל מקום שיש סכנה בהנחת מזוזה לשם כגון שהיו שם גוים מצוים וסבורים עליו שהוא עושה כשפים הן של יחיד כגון שערי בתים הן של רבים כגון של שערי מדינות ומבואות פטור אפי' אין שם אלא סכנת ממון והוא ששאלו בסוגיא זו הני אבולי דמחוזא ר"ל שערי מדינת מחוזא מ"ט לא עבדי בהו רבנן מזוזה והיו סבורים לתרץ הנהו חזוק לאקרא דכובי הוא דעבידי כלומר שלא נעשו ליכנס ולצאת אלא חזוק לאקרא דכובי והוא מקום המבצר ועושין השערים תחתיו בכיפה והבנין עליהם מפני שהבנין העשוי על הכיפה חזק ביותר ואע"פ שנכנסים שם דרך אותם השערים מ"מ אין עיקר עשייתם ליכנס דרך בהם לבתי הדירה כשאר שערי מדינות וחזר ושאל ותתחייב מיהא מצד עצמה שיש בה בית דירה לשומר בית האיסורין ותירצוה משום סכנה ואע"פ שאמרו שלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דשכיח היזיקא שאני שאין הקב"ה רוצה שיהא מוסר עצמו לסכנה ולסמוך על הנס בשביל קיום מצוה וכדכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני:

מזוזת היחיד כגון של שערי בתים צריך הוא לבדיקה שתי פעמים בשמיטה שמא נגנבה או נמחקה ממנה אות אחת או נקרעה או נתטשטשה או נרקבה ושל רבים כגון שערי עיירות ושערי מבואות אינה צריכה ליבדק אלא פעמים ביובל שאם אתה מטריחם ביותר אף הם מתרשלים בכך ונסמכים אחד על חבירו:

כשאתה מצרף כל מה שכתבנו אתה מוצא הרבה תנאים בבית קודם שתתחייב במזוזה א' שיהא בו ד' אמות על ד' אמות או שיהא ראוי לרבע בו כשיעור זה ב' שיהא גבוה עשרה ברוחב ארבעה ג' שיהא לו איסקופה מלמעלה ולדעת קצת אתה מצרף בזו שיהא בה עץ בולט שיהא הדלת שוקף עליו ד' והיא לדעת גדולי המחברים שיהא לה תקרה מצד הפתח ה' שיהיו שם דלתות ו' שיזקוף הסיפים תחלה ואח"כ יקבע המזוזה ז' שיהיו שם שני סיפים ח' דירת אדם ט' דירת קבע יו"ד דירת חול ולדעת קצת אתה מוסיף בזו שיהא מקום חול י"א דירת כבוד י"ב שלא יהא הפתח בקרן זוית י"ג שלא תהיה עיקר עשיית המזוזות לחזוק התקרה כגון אכסדרה י"ד לדעתינו שאם יש תקרה בבית שיהא גובה חללו עשרה טפחים:

כשם שביארנו בבתי הקדש שאין חייבים במזוזה כך אין מטמאין בנגעים אף ירושלים כולה אינה מטמאה בנגעים ואין צריך לומר בית המקדש:

בית הכנסת ובית המדרש אם יש בהן בית דירה מטמאין בנגעים ואם אין בהן בית דירה אין מטמאין ואין בהן חילוק בין כפרים לכרכים ובית האשה והשותפין מטמאין ואין חוצה לארץ מיטמא בנגעים שהרי אינו קרוי אחוזתכם יש חולקין בירושלים לומר שמיטמאה בנגעים והדבר תלוי אם נתחלקה לשבטים אם לאו וכבר ביארנו דבר זה במגילה פרק בני העיר:

כבר ביארנו הרבה פעמים בתבואה שלא נתעשרה שלא הוקבעה ליאסר באכילת עראי אע"פ שנמרחה עד שיכניסנו לבית דרך הפתח והתבאר בכאן שלא כל בית קובע אלא בית העשוי לדירת קבע על הדרך שאנו מצריכין דירת קבע לעניין מזוזה מעתה סוכת החג בחג אינה קובעת ולא סוף דבר מן התורה אלא מדברי סופרים שאם תחייבהו מדברי סופרים במה שפטור מן התורה יבוא לפעמים להפריש ממנו על המחוייב מן התורה ואע"פ שעציץ שאינו נקוב חייבנו מדברי סופרים ולא חששנו בכך התם בתרי מני ציית כמו שביארנו בסוגיא זו בפירושנו ויש מקומות הרבה שאינם קובעים ואין זה מקום ביאורם:

אף לעניין איסור הוצאה לבני חצר אם לא עירבה עמהן אנו צריכים לדירת קבע ומי שהיה לו בחצר בית תבן או בית עצים או סוכת החג בחג ולא עירב עם בני חצר אינו אוסר עד שיהא לו שם מקום דירה ויש חולקין בזו ובתלמוד עירובין ע"ב ב' יתבאר בע"ה ומ"מ יושבי אהלים או סוכות שהוקפו מחיצה אין מטלטלין מזה לזה עד שיערבו כולם:

אע"פ שזהו היוצא לנו מביאור שמועה זו דרך פסק יש בקצת פירושין בביאור ברייתא של לשכות דברים מבולבלים שאני צריך להעירך בהן דרך קצרה והוא שאמרו כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזות חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה קבועה לכהן גדול בשבעה ימי פרישה ושאר לשכות לא היתה בהן דירה קבועה אמר ר' יהודה והלא כמה לשכות היו שם שהיתה בהן בית דירה וכדאמרינן בשלשה מקומות כהנים שומרי' את המקדש ולא היה בהן מזוזות אלא אף לשכת פרהדרין לא היה בה חיוב מזוזה ולא הוקבעה שם אלא מתורת גזירה כדאמרינן לקמן שלא יאמרו בבית האיסורין הוא חבוש:

ושאל מאי טעמא דר' יהודה דקאמר דאין חיוב מזוזה בלשכת פרהדרין דבשלמא רבנן הא דלא אצרכו מזוזה בשאר לשכות משום דשאר לשכות לא היתה שם דירה אלא בלילה ואצרכוה בלשכת פרהדרין מתוך שהיתה שם דירה בשבעת ימי פרישה בין ביום בין בלילה אלא לר' יהודה מאיזה טעם פוטר לשכת פרהדרין מן המזוזה ותירץ קא סבר כל בית שאינו עשוי לימות החמה ולימות הגשמים אינו בית ולשכת פרהדרין לא היתה עשויה אלא לשבעה ימים וכ"ש שאר לשכות שלא היתה בהן דירה קבועה ביום ובלילה לעולם והוקשה לו מבית החורף ומבית הקיץ דאע"ג דלאו לכולא שתא עבידי איקרי ליה בית ותריץ ליה דבית החורף ובית הקיץ אקרי בית סתמא לא איקרי כלומר ולגבי מזוזה בית סתמא בעינן דכתיב על מזוזות ביתך וגו':

ואיתביה אביי לר"י ומדידיה אדידיה דהא איפכא שמעינן ליה סוכת החג בחג ר"י מחייב וחכמים פוטרין דלאו בית הוא ותני עלה מאי מחייב דקאמר בעירוב ובמזוזה ובמעשר בעירוב שאם אותה סוכה פתוחה לחצר שיש שם שאר דירות אוסרת על בני חצר אם לא עירבה עמהן וכן אם פתוחה לבית חבירו אוסרת על חבירו עד שיערב עמה במזוזה דאע"ג דלאו לימות החמה ולימות הגשמים עבידא הויא ליה בית וחייבת במזוזה ובמעשר שאם ראתה התבואה פני הסוכה הוקבעה למעשר ליאסר אף אכילת עראי עד שתתעשר כדין ראיית פני הבית וקשיא דר"י אדר"י ומיהו דרבנן אדרבנן לא קשיא אע"ג דהכא פטרי ובלשכת פרהדרין מחייבי דדלמא רבנן אחריני נינהו אי נמי רבנן ס"ל סוכה דירת עראי בעינן ולא שמה בית כלל אבל לשכת פרהדרין דירת קבע היא והויא ליה בית וכי תימא דהתם נמי לא חייב ר' יהודה מן הדין אלא מדרבנן תינח עירוב ומזוזה אלא מעשר אי מדאורייתא לא מחייב במעשר ומחייבת ליה לעשורי מדרבנן נפיק מינה חורבא שמא יפריש ממנה על המחוייב או מן המחוייב עליו ולא הוי מעשר ואע"פ שבעציץ שאינו נקוב שמעשר מדרבנן ולא חיישינן דילמא אתי לאפרושי מיניה על עציץ נקוב התם בתרי מני ציית כלומר כשנאמר לו לא תפריש מזה על זה הואיל ולא ממקום אחד יצאו שניהם מאמין הוא בכך אבל בחד מנא כי הכא לא ציית הואיל ומגורן אחד יצא הכל אין לו ציור להפריש בין ראה פני הסוכה לראה פני הבית והואיל ובמעשר ע"כ מדאורייתא עירוב ומזוזה נמי מדאורייתא וקשיא דר"י אדר"י אלא אמר אביי בשבעת ימי פרישה כ"ע לא פליגי דהואיל ואותן השבעה דירה קבועה היא חייבת במזוזה מן התורה ולא ס"ל דבית העשוי לחורף ולקיץ בעינן אלא כל שמשתמש בו בדירה קבועה חייבת במזוזה ובשאר ימות השנה הוא דפליגי רבנן מחייבי דגזרי שאר ימות השנה אטו שבעה ור' יהודה סבר לא גזרינן ואי קשיא לך א"כ אף לרבנן לא מיחייבא אלא משום גזירה ומאי האי דקאמר ר' יהודה לעיל גזירה היתה ה"פ דברייתא דלשכות כל הלשכות שהיו במקדש לא היתה בהן מזוזה כל עיקר אף בשעת דירתן שאף בשעת דירתן לא היתה שם דירה קבועה ביום ובלילה חוץ מלשכת פרהדרין שאף בשאר ימות השנה חייבת במזוזה הואיל והיתה שם דירה חשובה בשבעת ימי פרישה וגזרינן שאר ימות השנה אטו שבעת ימי פרישה שהן מן התורה:

אמר להם ר' יהודה והלא כמה לשכות הי' שם שהיה בהם בית דירה דהואיל ודרים בהם בלילה דירה חשובה היא והיו חייבות במזוזה ולא היתה שם מזוזה אלא בשעת דירה ולא גזרינן אלא לא עשו מזוזה בלשכת פרהדרין בשאר ימות השנה מגזירת שבעה אלא מגזירה אחרת שהרואה אותה בשאר ימות השנה בלא מזוזה ולא יראו אותה בשעת פרישה יאמר שזו אינה לשכה אלא בית האסורין ואקשי ליה והא סוכת החג בחג דרבנן פטרי ואע"ג דהתם שאני דלדידהו דירת עראי היא ולא שמה דירה מ"מ הואיל ומחמרי רבנן כולי האי בלשכת פרהדרין למגזר ימות השנה אטו ז' דפרישה לגזור סוכה אטו שאר בתים דלא גרע סוכת החג בחג מלשכת פרהדרין בשאר ימות השנה ומתרץ רבא דבשאר ימות השנה כ"ע לא פליגי דפטירא לשכת פרהדרין ממזוזה ולא פליגי אלא בשבעת ימי פרישה דרבנן מחייבי ור' יהודה פוטר והא דסוכה דר"י אדר"י קשיא ודרבנן אדרבנן אי הני רבנן הוו להו הני דלשכת פרהדרין אלא דלתרווייהו איכא לתרוצינהו שפיר דסוכה טעמא לחוד ולשכה טעמא לחוד דלר"י סוכה דירת קבע בעינן והואיל ודירת קבע היא ודירה דמדעתיה הוה ליה בית גמור ולרבנן לאו בית היא דהא דירת עראי בעינן ולענין לשכה רבנן סברי הואיל ודירה קבועה היא אע"ג דלאו מדעתיה הוא בית מיקרי וחייב ולר"י הואיל ובעל כרחיה הלא לאו בית הוא וברייתא הכי מפרשא כל הלשכות שהיו במקדש לא היתה בהן מזוזה כלל שלא היתה שם דירה קבועה שאין שם דירה אלא בלילה חוץ מלשכת פרהדרין שהיתה שם דירה קבועה אר"י והלא כמה לשכות היו שם ודירת לילה דירה קבועה היא לאחיובי במזוזה ואפ"ה היו פטורות מן המזוזה אף בשעת דירה הואיל ודירה על כרחה היא ואף בלשכת פרהדרין אני אומר כן אלא שמתורת גזירה אחרת באין בחיובה:

ואי קשיא לך לשכה שהיו מפרישין בה שורף את הפרה לרבנן אמאי לא מחייבא תרצו קצת מפרשים שלא היתה אלא דירה רחוקה אחת בשמיטה או אחת ביובל ואי קשיא לך נמי לשכת פרהדרין גופה לא לחייב במזוזה מדאמרי' לקמן מה בית שהוא חול וכו' יצאו הר הבית והלשכות והעזרות שהן קדש ואין טעונות מזוזה תרצו בה דפתוחה בחול היתה ותנן כל הלשכות שהן בנויות [בקדש] ופתוחות בחול תוכן חול זהו ביאורה של שמועה זו ויש שפרשוה בפנים אחרים וזה עיקר: