מאירי על יומא קכד
Meiri on Yoma 124 · מאירי על יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →אף במצורע נאמר ביום טהרתו ולקח למטהר שתי צפרים חיות ובשמיני לטהרתו יקח שני כבשים והיה יכול לומר בשניהם צפרים וכבשים שמיעוט צפרים שנים ומיעוט כבשים שנים ולדקדק בהם שנים ולא יותר אינו צריך שהרי בכבשים כתיב את הכבש אחד וגו' לאשם ובצפרים ושחט את הצפור האחת אלא ללמד שהם צריכים לכתחילה שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים אלא שבדיעבד אין בדבר עכוב שהרי נאמר אח"כ בכבשים ולקח את הכבש האחד והיה יכול לומר ולקח את האחד אלא שבא לרבות בדיעבד שלא עכב וכן בצפרים כתיב ושחט את הצפור האחת והיה יכול לומר ושחט את האחת אלא שבא ללמד שבדיעבד לא עכב אבל שאר דברים הכתובים בו כגון הבאת הקרבנות ועץ ארז ואזוב ושני תולעת ודאי מעכבין ומ"מ תמידין שבכל יום אע"פ שכתוב בהן כבשים בני שנה שנים ליום והיה מספיק לו שיאמר כבשים בני שנה ליום שהרי מיעוט כבשים שנים ולדקדק בו שנים ולא יותר אינו צריך שהרי נאמר את הכבש אחד תעשה בבקר אין אומרין באלו שבא ללמד להיות מצותם בשוים שלא מצינו בשום מקום שתהא שום מצוה בכך ולא נאמר שנים ליום אלא שתהא שחיטתן כנגד היום ר"ל כנגד השמש שכך אמרו שנים ליום כנגד היום אתה אומר כנגד היום או אינו אלא חובת היום כלומר ללמדנו שהוא צריך שנים בכל יום כשהוא אומר את הכבש אחד וכו' הרי חובת היום אמור הא מה תלמוד לומר שנים ליום כנגד היום הא כיצד תמיד של שחר נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה ושל בין הערבים על קרן צפונית מזרחית על טבעת שניה וביאור הדברים ששחיטתם טעונה צפון וא"כ בין בשל שחר בין בשל הערבים טעונים הם צפון אלא שמתוך ששחיטתם בזמן זריחת השמש ובזמן נטייתו לערוב היתה מצותם לשחטם כנגד השמש לרמוז על השפלת עובדיה וא"כ בשחרית שהחמה יוצאה מן המזרח וזורחת למערב היו מושכין אותה לצד המערב והיו שוחטין אותה בקרן צפונית מערבית אבל בין הערבים שהחמה במערב וזורחת למזרח היו מושכין אותה לצד המזרח והיו שוחטין אותה בקרן צפונית מזרחית וכבר ביארנו שטבעות היו בצפון המזבח שבהם היו מכניסין ראשי הבהמות והיו מהם כ"ד לכ"ד משמרות וכל הקרבנות היו שוחטים אותם כל אחת בשלה חוץ מן התמידין שמתוך שהיה זמן שחיטתם בזמן זריחת השמש ובזמן זריחתו לא היתה טבעת מתחלפת בהם למשמרות אלא היו כלם שוחטין בטבעות שבקרנות אלו ולא בטבעת ראשונה הסמוכה למזבח שגובה כותלי המזבח מעכב את השמש מלזרוח בסמוך להם כל כך אלא בטבעת השניה וי"מ סוגיא זו בדרך אחרת כמו שביארנו בפירושנו אלא שזו עיקר:
ומעתה אף המוספין שנאמר בהן בשל שבת וביום השבת שני כבשים אין אומרין שיבא ללמד להיות מצותם בשוים שהרי אינו מיותר שאע"פ שמיעוט שעירים שנים מ"מ צריך היה לדקדק משם לומר שנים ולא ארבעה שהרי לא נאמר בהם אחד אחד כשעירים וכבשים וצפרים שביארנו אע"פ שכל שאתה תופס מועט תפסת כל כיוצא בזה טרח וכתב זה קרא וגדולי הרבנים סוברים שהמוספים מצוה להיותם שוים ומוחקין בגרסת הספרים כמו שכתבנו בפירושינו ואין דבריהם נראין:
השוחט קדשים או המקריבן חוץ לעזרה במזיד חייב כרת ואם שחט והקריב אם התרוהו למלקות וכמו שידעת בחייבי כריתות שלקו שנפטרו מידי כריתתן חייב שתים ואין חיוב העלאה אלא בדבר הראוי לאישים ולא חיוב שחיטת חוץ אלא בקדשים הראויים ליקרב על המזבח אבל במה שאינו ראוי למזבח כגון בעל מום או שאר איסורי מזבח פטור היה ראוי ליקרב למחר אלא שהיום אינו ראוי ליקרב הן מחמת חסרון זמן שבבעלים כגון נזיר ויולדת שהקריבו בחוץ קודם מלאת וזב וזבה ומצורע בתוך ימי ספירו וכיוצא באלו הואיל ואינן ראויין היום לפנים בשום פנים ושחטן בחוץ פטור היה ראוי היום אלא שבשעה שהוא שוחט אינו ראוי עדיין מפני שהוא מחוסר איזה מעשה אע"פ שאינו מחוסר מעשה בגופו הואיל ומ"מ אותו מעשה צריך מצדו כגון שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל אף זה פטור אבל אם לא היה שם חסרון מעשה אלא חסרון זמן הואיל וזמנו בו ביום או שהוא מחוסר מעשה אלא שאין בו חסרון מעשה הבא מצד עצמו כגון שהיה שאר העבודות צריך להקדימו ועדיין לא נעשו כגון שעיר מוסף של יום הכפורים ששחטו בחוץ קודם עבודת היום חייב והיא שאמרו אין מחוסר זמן לבו ביום:
מעתה שני שעירי יום הכפורים ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהם חייב שהרי משעת לקיחתם הם קדושים אחר שמתרומת הלשכה נקחו והם ראויים לבו ביום בלא חסרון מעשה ולא לפנים שהרי שעיר הנעשה בפנים צריך הוא הגרלה ונמצא מחוסר מעשה הצריך מצד עצמו ואע"פ שאינו מחוסר מעשה שבגופו שהרי העלאת הקלפי עושהו חטאת ואין הנחה מעכבת מ"מ מחוסר מעשה הוא הצריך לו מצד עצמו אלא שכל אחד מהם ראוי היום לשעיר מוסף הנעשה בחוץ בלא חסרון מעשה ואע"פ ששאר עבודות צריכות ליקדם לו אין זה מעשה הצריך מצד עצמו וכן אע"פ שעדיין אינו זמנו הואיל וזמנו בו ביום אין זה חסרון זמן משהגריל עליהם חייב על של שם שהרי ראוי לפנים ופטור על של עזאזל שאינו ראוי למזבח משעלה עליו הגורל לעזאזל אע"פ שלא התודה וגדולי המחברים כתבו בזו וידוי במקום הגרלה ר"ל קודם שהתודה ואחר שהתודה ומכח קצת שמועות שבזבחים ולא יראה כן: