מאירי על יבמות פח

המחזיר גרושתו משנשאת אין הולד פגום ר"ל שאינו פסול לכהונה ואע"ג דאיכא למימר קל וחומר מאלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל כהן ובנה פסול לכהונה זו שאיסורה שוה בכל בעל לא כל שכן קל וחומר פריכא הוא דמה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת ר"ל שנעשית חללה בביאתו תאמר במחזיר גרושתו שאינה מתחללת בביאה זו שהרי כשרה היא לתרומה ואם מפני שפסלה לכהונה באיסור ביאה הרי משנתגרשה פסולה ועומדת היא וכן בכל חייבי לאוין שלא מחמת פסול יוחסין כגון יבמה לשוק הולד כשר לכהונה וכן נושא חלוצה שנפסלה בביאה זו לכהונה שהרי נעשית זונה ולדה כשר אבל חייבי כריתות הואיל והולד ממזר אין צריך לומר שפסול לכהונה אלא שלענין ביאור אף לדברי האומר שאינו ממזר מודה הוא שהולד פסול לכהונה בקל וחומר מאלמנה שאם תאמר מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת ר"ל שנעשית חללה תאמר בזו שאינה נעשית חללה שאין חללה אלא מאיסור כהונה מכל מקום נפסלת היא לכהונה משום זונה ויראה מכאן שאין זונה אלא מחייבי כריתות או מגוי ועבד שהם כחייבי כריתות לענין תפיסת קדושין ר"ל שאין קדושין תופסין בהם כלל אבל חייבי לאוין אין ביאתן עושה זונה שאם כן אף בחייבי לאוין היה הולד פסול לכהונה וכן כתבוה גדולי המפרשים בהגהותיהם ומכל מקום גדולי החברים כתבו שכל שנבעלה לאחד מאיסורין השוין בכל ואינם מיוחדין לכהונה או אפילו חייבי עשה עשאוה זונה וכן נראה ממה שכתבנו בסמוך דאי לפסול לכהונה פסולה ועומדת היא אלמא הא לאו הכי פסלה אע"פ שאינו אלא מחייבי לאוין וכמו שכתבנוה בנושא חלוצה וכן נראה ממה שאמרו בסוגיא זו משום דזניא איפסילא לקהל אלמא דחייבי לאוין קרי זונה ולדעת זה צריך לפרש בכאן הכא נמי כיון דנבעלה עשאה זונה לפסלה מן התרומה מה שאין כן בחייבי לאוין שלא מחמת יוחסין דזר מעיקרו בעינן:

ממה שכתבנו למדת שהמחזיר גרושתו והנושא חלוצתו קדושין תופסין לו בה וצריכה גט והיא כשרה ר"ל לתרומה וולדה כשר ויש גורסין והיא פסולה ור"ל לכהונה וולדה כשר דקאמר פירושו בנקבה שאם בזכר אפילו היה פסול מותר בכהנת שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין וצרת מחזיר גרושתו מותרת כמו שביארנו בפרק ראשון י"א ב':