מאירי על יבמות קיח

ולענין פסק לדידן דסבירא לן בפנוי הבא על הפנויה שלא עשאה זונה אי אתה צריך לדחוק בה אלא כל שבא עליה פנוי שלא כדרכה מותרת לכהן הדיוט ואסורה לכהן גדול משום בעולה אלא שלמדת לפי דרכך שהראויה למאן אפילו גירשה והחזירה ומיאנה אין גירושין או אלמנות שבה אוסרין לכהן גדול:

יראה מסוגיא זו שהאונס והמפתה בשלא כדרכה משלם קנס וכדקאמר אלא לאו בשלא כדרכה וכן נראה בראשון של קדושין י' א' ממה שאמרו שם ומודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי ומכל מקום גדולי המחברים כתבו שאין קנס אלא לבועל כדרכה וכבר טרחנו להעמיד דבריהם בסנהדרין פרק בן סורר ע"ג ב':

מכיון שביארנו שאין זנות לבהמה זה שאסרה תורה אתנן זונה ומחיר כלב בהקרבה אתנן זונה ומחיר כלב הוא שנאסר אבל אתנן כלב כגון שאמר לחברו הילך טלה זה ואבא על כלבתך מותר בהקרבה וכן במחיר זונה כגון שמכר שפחה זונה בטלה ושמא תאמר אתנן כלב מיהא תיפוק לי' דקם ליה בדרבה מיניה כבר אמרו ב"ק ע' ב' אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו ומכל מקום יש מפרשים אתנן כלב בהילך טלה ותבעל כלבתך לעבדי או שפחתך לכלבי:

מכיון שביארנו שכהן גדול אסור בבעולה אף אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אלא שצריך להוציאה בגט ושמא תאמר ואחר שאתה מצריכו להוציאה לאי זה ענין אתה אומר שאם נשא נשוי לומר שאם היתה מפותה ונשואה פטור מן הקנס שכבר ידעת הפרש זה בין אונס למפתה שהמפתה כל שהוא כונס אינו משלם קנס אבל אונס אע"פ שכנס משלם קנס כמו שהתבאר במקומו ואע"פ שבוגרת ומוכת עץ אם נשא לא יוציא בבעולה מיהא יוציא ומכל מקום אם לא הוציא והוליד ממנה הולד כשר הואיל וסופה להיות בעולה תחתיו ואע"פ שאין טעם זה מועיל להיתר קיומה מכל מקום מועיל הוא להיות הולד כשר אבל אנוסת חברו ומפותת חברו והוליד ממנה הולד חלל ואע"פ שבבוגרת ומוכת עץ אין הולד חלל שאני הכא דכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה גו' הא בעולה לא וכתיב ולא יחלל אלמא שאם הוליד הולד חלל ולמדת שיש חלל אף מחייבי עשה ויש פוסקין שהולד כשר שאין חלל מחייבי עשה אלא מחייבי לאוין שבכהונה אלא שרוב פוסקים כתבוה כשיטתנו וכן פסקוה גדולי המחברים: