מאירי על יבמות קטו

מעתה זו שאמרו נישאו זו וזו ר"ל כשרה ופסולה ור"ל נישאו לכהן או שנכנסו לחפה ולא נבעלו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה אי אפשר לפרש נישאו ממש דהא נישאת בפסול ליכא מאן דאמר דאכלה אלא פרושי קא מפרש נישאו ר"ל נכנסו לחפה בלא קדושין ולא נבעלו אוכלות בתרומה אחר שהיא בת כהן שאין חפה פסולה מעכבת ולאידך תנא כל שביאתה מאכילתה ר"ל שאינה פוסלתה כגון בת כהן לכהן אף חופתה אינה פוסלתה וכל שביאתה פוסלתה חופתה פוסלתה דיש חופה לפסולות כמו שביארנו:

המקנא לאשתו ונסתתרה עם אותו שקנא לה כשבא להשקותה ולהשביעה יכול לגלגל עליה כל חשד עבירה שאלו עשאתה תאסר לו בה והוא שאמרו אמן שלא שטיתי ארוסה אמן שלא שטיתי נשואה שהרי אף שטתה משנתארסה לו נאסרה לו אבל אינו מגלגל עליה חשד עבירה שאפילו עשאתה לא תאסר לו בה כגון אם שטתה קודם שנתארסה לו או אם גרשה והחזירה שאינו מגלגל עליה הזמן שעמדה בו גרושה שהרי לא נאסרה לו אלא דרך אישות וכן אם היא יבמתו וכנסה וקנא לה ונסתרה אינו מגלגל עליה הזמן שעמדה בו שומרת יבם שהרי שומרת יבם שזינתה לא נאסרה ליבמה וזו שאמרו כאן שומרת יבם וכנוסה לדעת ר' עקיבא נשנית שהיה אומר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אלא שמכל מקום יכול לגלגל עליה אם שטתה ברשות אחיו שאותה ביאה אוסרתה אף ליבם:

לפי דרכך למדת שכל שהוא משביעה על חשד אירוסין פירושו על ידי גלגול כגון שקנא לה לאחר שנשאה ונסתרה ומחמת שמשביעה אשעת נשואין מגלגל עליה כל שבשעת אירוסין הא כל שלא קנא לה ונסתרה בשעת נשואין הואיל ואינו מזקיקה לישבע על שעת נשואין אינו יכול להשקותה ולהשביעה על שעת אירוסין אפילו קנא לה ונסתרה בשעת אירוסין והוא שאמרו בסוגיא זו כשהיו סבורים שיכול לקנא לה באירוסין האי ארוסה היכי דמיא אילימא דקני לה כשהיא ארוסה ואיסתתרא כשהיא ארוסה ובא להשקותה ולהשביעה והתנן ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה ור"ל שומרת יבם אפילו לדעת ר' עקיבא אע"פ שמכל מקום אסורה לו שנאמר תחת אישך והני לאו תחתיו נינהו אלא דקני לה ואיסתתרא כשהיא ארוסה ובא להשקותה משנשאת על קנוי וסתירה שבשעת אירוסין והרי אין זה מנוקה מעון שהרי בא עליה אחר חשד הסתירה והיה מחזר להעמידה בקנוי וסתירה שבאירוסין ונכנסה לחפה ולא נבעלה ורוצה להשקותה שהרי נמצא מנוקה מעון והיה רוצה ללמוד הימנה דיש חפה לפסולות ואע"ג דהכא חפה דבתר קדושין היא מכל מקום אינה ראויה לביאה שהרי אסורה היא לו ואעפ"כ הויא לה חפה לשוייה אשתו עד דליתקרי בה והביא האיש את אשתו ויש לך לדון כן אף בחפה דעלמא שקודם קדושין ודחי לה דהא כי האי גונא לא בדקי לה מיא שהרי קדמה שכיבת בועל לבעל ומכל מקום לפי סוגיא זו אם בא עליה ארוס בבית אביה וקנא לה ונסתתרה באירוסין ונכנסה לחפה שיכול להשקותה על קנוי וסתירה שבשעת אירוסין וכן כתבנוה במסכת סוטה כ"ד ב' אע"ג דשמעתא דהכא לאו בהכי סלקא אלא על ידי גלגול על הדרך שביארנו עד שמתוך כך פירשו רבים שכל שלא הוזקק להשקותה ולהשביעה על שעת נשואין אינו יכול להשביעה ולהשקותה על קנוי וסתירה שבאירוסין אף במנוקה מעון ושקדמה שכיבת בעל ומכל מקום אף לדעת זה כתבו גאוני ספרד שאם בא עליה ארוס בבית אביה קודם שכיבת הבועל וכנסה לחפה ולא נבעלה וקנא לה ונסתרה משביעה על שבאירוסין ואין ביאת ארוסתו נקראת ביאה אסורה לומר שאינו מנוקה מעון וכבר הארכנו גם כן בעניני שמועה זו בראשון של קדושין: