מאירי על תענית כו

הבוגרת הראויה לינשא שאירע לה אבל אפילו באב ואם אע"פ שחייבת לנהוג באבלות ושלא להיות כוחלת ופוקסת ולא רוחצת בחמין מ"מ אינה רשאה לנוול עצמה כל כך שלא לרחוץ גופה בצונן ואם עשתה כן גוערים בה שלא לעשות כן כדי שלא ימעטו הקופצים:

וביאור השמועה לדעתי אין הבוגרת רשאה באבל אביה לנוול עצמה שלא תרחוץ כל גופה הא שאר אבילים אסירי וממאי אלימא בחמין הא שאר אבילים אסירי בחמין ושרו בצונן והא אמר וכו' אבל אסור להושיט אצבעו בחמין והאיך מקילים בה מנגיעת אצבע לכל גופה אלא לאו בצונן דשאר אבילים מותרים בפניו ידיו ורגליו ובוגרת בכל גופה אלמא אבל כל גופו אסור אף בצונן ודחי ליה דבצונן אף אבל כל גופו מותר וזו אכיחול ופיקוס נאמרה שמקילים בה משום חנא הא לרחיצה הכל שוין ומ"מ אין הלכה כן שהכיחול והפיקוס אסור לה אלא שהותרה ברחיצת כל גופה בצונן ואבל אחר דוקא בפניו ידיו ורגליו כמו שביארנו:

ומה שהוזכר כאן בענין תפלת תענית כבר ביארנוהו למעלה בסוף סוגיית המשנה החמשית:

שש ברכות שהיו מוסיפים בתעניות וכן התרעה שמתריעים ר"ל רבוי בתפלות בתרועה וזעקה וכן נעילת החניות והוצאת תיבה ברחבה של עיר כל אלו אינם אלא בז' תעניות אחרונות ומה שאמרו אין בין אמצעיות לאחרונות אלא שבאלו מתריעים וכו' דאלמא הא לענין כ"ד ברכות שוין הן אינו כן אלא שהוא מתחיל עכשו ההבדלים שביניהם וסומך על שמסיימם בפרק ב' בהוצאת תיבה ובתוספות ו' ברכות כמו שיתבאר: