מאירי על תענית יב

הנודר על איזה דבר עד הגשמים זמנו עד זמן שתתחיל לירד רביעה שניה וכבר הארכנו בענינה בח' של נדרים במשנה השלישית:

וכן משתרד רביעה שניה מותר כל אדם ואפילו עשירים בזיתים הנשארים לעניים שמאותה שעה ואילך נתיאשו העניים מהם ובלקט שכחה ופאה של תבואה משילכו הנמושות והם עניים זקנים ההולכים על משענותם ומתוך שהם שחויי קומה והולכים בנחת מרבים בעיון ומתיאשים העניים מהם ובפרט ועוללות של כרם משילכו עניים ויחזורו:

עד מתי נהנין בתבן וקש של שביעית הבאה שלא מן השמור הן לשרוף הן להנאה אחרת עד שתרד רביעה שנייה משם ואילך כבר כלה לחיה שבשדה שכבר נעשית אותה שבשדה זבל גמור והוא צריך לכלות לחיה שבבית יש שואלין האיך אתה מוצא תבן וקש בשביעית והלא אין זורעים בשביעית ואם מששית הנכנסת לשביעית הרי אין בה קדושת שביעית אפשר להעמידה בתבן הבא מספיחי שביעית או מששית הנכנסת לשביעית והביאה שליש בשביעית או משביעית הנכנסת לשמינית ויש גורסים בשמועה זו דרך אחרת והוא שידוע שאוכלים של שביעית אין מפסידין אותן אפילו אינן ראויים לאדם הואיל ומ"מ ראויים לבהמה הא כל שנסרח ויצא מתורת אוכלי בהמה מאבדים אותו ונהנים ממנו דרך הפסדו אף לאחר שכלה לחיה שבשדה ואמר על זה עד מתי נהנין בשרפת תבן וקש של שביעית אחר שכלה לחיה שבשדה משירדה רביעה שנייה שכבר נסרחה ויצאה מתורת אוכל בהמה ובתלמוד המערב אמרו מכיון שנסרח מה שבשדה הותר מה שבבית ואמרו עוד שם תבן של שביעית אין נותנים אותו בכר נתנו בכר בטל והוא שישן עליו:

מהלכים בשבילי השדות עד רביעה שנייה מכאן ואילך הרי הוא נידש ברגל ומקלקלים אותו ובסוף מסכת שביעית נזכרו עוד בדין זה דברים אחרים ומהם שהמשכיר בית לחבירו עד הגשמים זמנו עד שתרד רביעה שנייה:

כל שאמרנו שזמנו ברביעה שניה יראה לי שאין בדבר חלוק בין ירדו בין לא ירדו אלא אפילו לא ירדו נדון לאותו דבר כאלו ירדו ויש בזו חולקין בקצת דברים מצד שהטעם אצלם בקצת דברים אלו סבת הגשמים כעין שתאמר בהיתר הנאת תבן וקש מפני שהגשמים עשאום כזבל גמור כמו שפירשנו וכן בהיתר זיתים הנשארים לעניים מפני שהגשמים המאיסום ונתיאשו העניים מתוך כך ואחר שכן אין קרויה רביעה שניה אא"כ ירדו גשמים ואף אחרים פי' בה אא"כ ירדו בראשונה שאין שניה אלא אחר הראשונה ומ"מ יראה לי שאפילו לא ירדו שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורים ומ"מ לענין נדרים מיהא יתבאר בח' של נדרים שאם אמר עד הגשם בלשון מיוחד אין כונתו אלא על הזמן אבל אם אמר עד הגשמים בלשון מקובץ אסור עד שיגיע זמן רביעה שניה ושירדו בה גשמים הכל כמו שביארנו שם ויראה שאף בדברים אחרים כן אלא שהכל לפי מה שעיני הדיין רואות:

זה שנאמר בכאן רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח שניה כדי לגוף בה פי החבית ר"ל בלא טורח גדול י"מ שלענין הוראה באמרה והוא שגדולי הרבנים פירשו שכל שירדו ברביעה ראשונה בשיעור זה אין צריכים להתענות ולא יראה כן שמאחר שהתחילו לירד אף בפחות משיעור זה אין מתענים וגדולי המפרשים פירשוה בענין מה שיתבאר שאם היו מתענים וירדו גשמים קודם חצות לא ישלימו ואמר עכשו דוקא כשירדו בקרקע טפח ואע"פ שאין מתענים בראשונה אלא עד שלישית כך היא שטת הדברים שאם נתאחרה רביעה ראשונה עד הזמן שמתחילים להתענות וכשהתחילו להתענות ירדו דינה כשיעור זה אלא שבשניה מיהא אין מתפרשת יפה שאם ירדו בראשונה אין כאן תענית ואם לא ירדו עד שהתחילו להתענות דיה בטפח וי"מ אותה בשהה בין גשם לגשם מ' יום שמתריעים עליהן כמו שיתבאר ואמר שכל שירדו אחר מ' יום בשיעור זה שמפסיקים בהתרעה וכן מה שאמרו אח"כ גשמים שירדו קודם ועצר ר"ל קודם ק"ש אין בהם משום ועצר ואמרו עליה דוקא קודם ועצר של ערבית שעבר פרשוה גם כן בענין זה שאם גזרו תענית והיו מתענים והתחילו גשמים לירד קודם זמן ק"ש אע"פ שפסקו ולא ירדו עד לאחר חצות אין אומרים בזו ישלימו הואיל והתחילו לירד קודם התענית ר"ל קודם זמן ק"ש של ערבית שעבר אבל אם לא התחילו לירד אלא לאחר זמן זה ופסקו ולא חזרו עד לאחר חצות ישלימו ודברים אלו כלם אע"פ שגדולי המפרשים אמרום לא מצאנום בחבורי הפוסקים וכן אין הדברים נראין לנו ולדעתינו לא נאמרו דברים אלו לשום הוראה אלא להודיע טבע ותכסיס של רביעות אלו על איזה צד יהא לבו של אדם בטוח בהן לעשות כראוי להן ואמר שלא יבא ענינם לשלימות גמור אלא בדברים אלו וכן נראה לי בזו האמורה למטה גשמים שירדו על קצת מדינה ועל קצת מדינה לא ירדו שכל זמן שירדו על מקצת זה בנחת אין בהם משום ועצר שלא בא אלא להודיע טבען של רביעות שאי אפשר שלא לירד על כלה ולא נאמר במקרא חלקה אחת תמטר וחלקה אחת לא תמטר ואמרו עליהן ששתיהן לקללה ר"ל הן אותה שהומטרה הן אותה שלא הומטרה אלא כשבאו על מקצת זה רוב גשמים ובשטף גדול עד שמקלקלים אותה והוא דרך עונש וגדולי המפרשים נמשכים אף בזו לשיטתם לומר שעל אותו מקצת שירדו בהן אין בהן משום ועצר ואין מתענים ומ"מ לדעתם אותו מקצת שלא ירדו בהם מתענים ומתריעים:

מאימתי מברכים על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה ר"ל שכשיורדת טיפת גשמים מבעבעים המים שהטפה יורדת לשם ובולטת אחרת כנגדה ואיזו ברכה מברך מודים אנחנו לך י"י אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו וכו' כמו שכתבנוה בפרק הרואה וכבר ביארנו שם שיש בירידת גשמים מטבעות אחרים של ברכה ושם ביארנו הכל: