מאירי על סוכה צז

נקבים אלו שהמים והיין המנסכים יורדין דרך שם לחלל שתחת המזבח כנגד מקום הנסכים הוא קרוי שיתין ונחלקו בו חכמי ישראל מהם שאמרו שעד התהום היה חלול ויש אומרים שלא היה עד תהום אלא מקום עמוק רצוף קרקעיתו ברצפת שיש שלא ליבלע לגמרי ומזמן לזמן היו פרחי כהונה נכנסין שם (בלוש) [בלול] שבין כבש למזבח מפני שמתיראין שלא יתמלאו השיתין ומלקטין משם יין קרוש כעין עיגולי דבילה וי"מ שלא היה אדם יכול ליכנס לשם אלא שמכניס ומלקט מדפנותיו או לוקח קנה ארוך ומלקט היין הקרוש מן הקרקע ושורפי' אותו בעזרה משום שהוא קודש ואסור בהנאה ואין מוציאין אותו חוץ לעזרה לשריפה אלא ניסוכו בקודש ושריפתו בקודש ומ"מ הנהנה בהם לא מעל והוא שאמרו מעילה י' א' הנסכים מועלים בהם משהוקדשו ירדו לשיתין אין מועלין בהם ואין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ולדעת האומר חלולים היו עד תהום אתה מפרש שמועה זו כשהיה כלי בתוך השיתין ונקלט שם יין שאין מועלין בו או שכשנשפך בא כהן אחר והכניס ידו לשיתין וקלט ממנו בידו ונוהגים היו בשעת ניסוך לסתום מעטפי השיתין שלא ליכנס היין לשעתו אלא שיראה כמלא כדי שיראה הכל שבע ומלא ברכת ה':