מאירי על סוכה מד

המשנה השלישית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי הגמל כשרה ואין עולין לה ביום טוב שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביום טוב זה הכלל כל שינטל האילן והיא יכולה לעמוד עולין לה ביום טוב אמר הר"ם בראש הספינה כשרה ובתנאי שתהיה אז הסוכה חזקה כל כך שלא יהפכנה הרוח המצויה תמיד ביבשה מבלי הכרח ועוד יתבאר לך כי מכלל דברים האסורים ביום טוב אין עולין באילן ואין רוכבין על גבי בהמה העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה האילנות אינן ראויין שיהיו דפנות אלא בשתי תנאים האחד שיהיו אותן האילנות בתכלית העובי והחוזק כדי שלא תניעם הרוח ויטו לארץ כאשר יקרה לענפים הדקים והשני שימלא ראש האילן ובין ענפים בתבן וכיוצא בו כדי שיתקיים ולא יניענו הרוח כי העיקר אצלנו מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה:

אמר המאירי העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה אע"פ שהרוח שולט במקומות אלו מצד גבהותם ושהליכתם במקום מישור שאין הרים סביב לו והדבר מצוי לעקרם אין דנין אותם כעקורות לפסלן מעתה וכן אע"פ שהעגלה והספינה הולכות לדרכן ואין הסוכה עומדת במקום אחד ופירשוה ביכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה שלא להתנדנד אע"פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של (יבשה) [ים] דירת עראי הוא:

ועולין לה ביום טוב וכו' וזו לא הוצרכה אלא מתוך שהוצרך לשנות בסמוך לה שאין עולין ביום טוב שנה אף בראש המשנה כן:

בראש האילן או על גבי הגמל ר"ל שקבע דלתות רחבות בראש צמרת האילן או בגב הגמל ועשה שם דפנות וסכך עליהן כשרה הואיל ויכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה שלא להתנדנד אבל אין עולין לה ביום טוב שהרי משתמש במחובר או בבעלי חיים וא"כ כשרה שאמרו פירושו בחולו של מועד או אף ביום טוב יצאת בה בדיעבד אף בלילה הראשון שצריך לאכול בה על כל פנים שהסוכה מ"מ כשרה היא מצד עצמה אחר שעבר ועלה ואם עלה בה בשוגג יראה לי שרשאי לברך עליה וכל שכן משתמש בבעלי חיים ובמחובר שאסרנו שניהם איסור חכמים הם באילן שמא יעלה ויתלוש ובבעלי חיים שמא יחתוך זמורה או מקל להנהיגה:

שתים בידי אדם ר"ל שתי דפנות ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביום טוב דבר זה הוא שקרקע הסוכה גבוה מן הארץ באיזה מקום שבאילן והוא הענין שהנזכר בה עולין ואין עולין והא שנעץ קונדסין בשתי רוחות מזרח וצפון והאילן בדרום וגובה הקונדסין כנגד המקום שבאילן שקרקעית הסוכה לשם ובונה קרקעיתו לשם שני צדדיו על הקונדיסין ושלישי על מקום שבאילן מכוון כנגד הקונדסין ואח"כ עשה דפנותיו על קרקעית הסוכה משני צדדי הקונדיסין וברוח שלישי אינו עושה כלום אלא שמה שנשאר מגובה האילן נעשה דופן שלישי וכשהגביה דפנותיו כראוי מסכך עליהם ולא שיסמוך סככו על האילן שאם כן הרי העמידו על דבר הפסול לסיכוך אלא שתחב קונדס בגופו של אילן ועליו הסיכוך נסמך ואין האילן משתמש אלא לדופן וכן שתים באילן ואחת בידי אדם כגון שיש כאן שני אילנות אחד למזרח ואחד לצפון ונעץ קונדסין לצד דרום ובנה קרקעית הסוכה על הקונדיסין מצד דרום ועל המקומות שבאילנות המכוונים כנגד ראש הקונדיסין ואח"כ עשה דופן מצד דרום וברוח מזרח ומערב לא עשה כלום אלא שהאילנות נעשו דפנות וכשהגביה דופן שלישי כראוי סיכך עליו ועל האילנות בקונדיסין התחובין באילנות על הדרך שפירשנו בכל אלו כשרה על הצדדים שביארנו ואין עולין לה ביום טוב שכל שהן בדרך זה אילו ניטל האילן אין הסוכה יכולה לעמוד והרי האילן צורך לה ונמצא בעלייתו משתמש במחובר אע"פ שמצד אחר הוא עולה ולא באילן הא שלש בידי אדם ורביעית באילן הואיל ואין כאן צורך לאילן ואפי' ניטל הרי הסוכה עומדת כראוי ואף הוא אינו עולה מצד האילן אין כאן תשמיש במחובר ועולין לה ביום טוב:

זה הכלל כל שאילו ינטל האילן ויכולה לעמוד כשרה ועולין לה ביום טוב ובא לרבות שאם עשה שתי דפנות זו כנגד זו כגון צפון ודרום על קונדיסין והאילן מצד שלישי הואיל ובזו אף בשינטל האילן יכולה לעמוד עולין לה ביום טוב וכן בא לרבות לדעת קצת שאם היו שלש שבידי אדם סמוכות על קורות חלשות כל כך שאלמלא עזר הרביעית שבאילן אינן יכולות לעמוד אף זו אין עולין לה ביום טוב ויש חולקין בשני אלו ואין קפדים על זה הכלל שלא בכל המקומות מצינו בהם שבאו לרבות ומ"מ הדברים נראין כדעת הראשון:

זו היא שיטתנו בפי' משנתנו והוא שיטת הגאונים ומ"מ יש מקשים בה מזו של שתים בידי אדם שסתם נאמרה ואף בשתי רוחות המכוונות זו כנגד זו והרי זו יכולה היא לעמוד ומפני מה אין עולין לה ביום טוב ועוד שבאחרון של שבת הביאוה ונראה להם מאותה סוגיא שלא על קרקע הסוכה נאמרה ואע"פ שאנו פירשנוה שם כן ומ"מ הם מפרשים מתוך קושיות אלו שלא נאמר לשון עלייה בכאן מצד האילן אלא שכל כניסה לסוכה הוא קורא עלייה מפני שהיו עושין אותה בגגותיהן וכמו שאמרו למטה העלום לסוכה וכן ירדו גשמים וירד אין מטריחים אותו לעלות וזו קרקע הסוכה בגג הוא אלא שהאילנות דפנותיה אם משני צדדין ושלישית בידי אדם אם מצד אחד ושתים בידי אדם והסכך נשען על האילנות בקצת ועל שבידי אדם בקצת צדדין ואומר עליה שכשרה אלא שאין עולין לה ביום טוב ואע"פ שהעמדת הסכך על דבר שאין מסככין בו פוסלת שמא לא נאמרה אלא בדבר המקבל טומאה או שמא על ידי תחיבת קונדיסין באילן כמו שהתבאר ועיקר הדברים כשיטתנו שלא נאמר לשון עלייה במשנתנו אלא על עלית גוף הסוכה:

העושה סוכתו בין האילנות ר"ל שלא הגביה קרקעית הסוכה מן הארץ אלא שסיכך על האילנות עד שנמצא האילנות דפנות לה כשרה הואיל ולא סמך הסכך עליהם אלא על קונדיסין ובא ללמדנו שאין גוזרין בה שמא יבא להשתמש במחובר להניח שם כליו וכיוצא בו ומ"מ פירשוה בגמ' דוקא בשקורות האילן גסה וקשה ואינה עשויה להתנדנד בסבת הרוח וכן שמלא את האמירים תבן וקש ושאר מיני מחיצה עד שלא יתנדנד הדופן ברוח מצויה של יבשה:

זהו ביאור המשנה וכולה על הצד שביארנוה הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם: