מאירי על סוטה צח

כל שהוא מחקות הגוים אפי' לא היה ענין עבודה זרה תלוי בו ומנהג ישראל באותו ענין על דרך אחרת אין ראוי להניח מנהגות ישראל במנהגותיהם בדבר שאין בו להכריע אלא שהכל מנהג לבד וכל שכן במה שיש בו סרך להיות להם לאי זה סימן להיות מצויינים בין האחרים ועל זו אמרו המספר קמי הרי זה מדרכי האמורי ותספורת זה הוא שהיו מרחיבים גזיזת השער מצד הפנים ומ"מ התירו בקצתם לעשות כן מפני שהיו קרובים למלכות והיתה המלכות מקפדת להיות כלם נוהגים על טכסיס אחד וכן אף לאחר שאסרו חכמת יונית התירוה לבית רבן גמליאל מפני שהיו קרובים למלכות:

משמת ר' אליעזר נגנז ספר תורה משמת ר' יהושע בטלה עצה ומחשבה משמת ר' עקיבא בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות חכמה משמת ר' אלעזר בן עזריה בטלה עטרת חכמים שעטרת חכמים עשרם משמת ר' בטלה ענוה ויראת חטא:

משחרב מקדשנו נתביישו חברים ובני חורין חפו ראשם ונידלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי הזרוע ובעלי לשון הרע משחרב בית חמדתנו נתמעט כבוד תורה ונעשו החכמים הגדולים בעיני שאר העם כסופרים והם החכמים שאינם מובהקים ומומחים כל כך והסופרים כתלמידים והתלמידים כשאר העם והעם כשאר עממין על מה לנו להשען על אבינו שבשמים:

ונשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל וזהו מה שראינו לכללו במסכת סוטה תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו בעניני מסכת נזיר בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן.