מאירי על סוטה עג

כשהיו מברכין כנגד הר גריזים או מקללים כנגד הר עיבל בכל דבר ודבר היו מברכין דרך כלל ומקללין דרך כלל ואחר כך היו מברכין ארבעה פעמים על אותה מצוה בפרט ומקללין כנגדה ארבעה בפרט על העמידה ועל הלמוד לבניו ועל השמירה ועל העשיה כיצד אומר היה תחלה ברוך אשר יקים את דברי התורה וזהו כלל וכנגדו ארור אשר לא יקים וזהו גם כן כלל חוזרין ומברכין ברוך אשר לא ילמד לעשות פסל וכו' ארור אשר ילמד וכו' וכן בלמוד וכן בשמירה וכן בעשייה וברכת הכלל וקללת הכלל עם כל הפרטים ונמצאו הפרטים ארבע וארבע והן שמנה והכללים ארבע וארבע והם שש עשרה לכל המצות שהוזכרו שם וכן בסיני כשנאמרו כל המצות כלן נאמרו בברוך וארור בכלל ובפרט וכן בערבות מואב במשנה תורה שנאמר שם הואיל משה באר וכו' וכן באהל מועד אחר שהוקם המשכן ונמצאו בכל מצוה ארבעים ושמנה בריתות שהוא סך שלשה פעמים שש עשרה מלבד אותם של הר גריזים ועיבל שלא הוזכרו אלא אותם שנאמרו בפרשה ונמצאו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים שהיה מנינם בסיני כמו שנמנו בחמש הפקודים כלם ערבים זה בזה לארבעים ושמנה בריתות בכל מצוה ולמדת שלא כללות לבד נאמרו בסיני ושיתפרשו הדברים באהל מועד כגון שנאמר בסיני וזבחת עליו את עולותיך וכו' ולא נתפרש שם מתן דמים והקטרת אמורין והפשט ונתוח עד אהל מועד בסדר ויקרא אלא הכל נאמר בסיני ונשנה באהל מועד ונשתלש בערבות מואב מפי משה לישראל:

ולענין ביאור זה שאמרו מאי ביניהו והשיבו איכא ביניהו ערבא וערבא דערבא ר"ל אם נעשה כל אחד ערב על ערבותו של חברו אם דוקא על חובתו שר' שמעון בן יהודה סובר שלא נעשה כל אחד ערב על חברו אלא שישמרו את המצות נמצא כל אחד ערב על ארבעים ושמנה בריתות של כל אחד ואחד ושכנגדו אומר שיש לו ארבעים ושמנה בריתות של ששים רבוא מצד חובת כל אחד ואחד ובכל אחת מהן יש ערבות של ששים רבוא ונמצא כל אחד מקבל ערבות של ששים רבוא מצד חובת כל אחד ואחד ובכל אחת מהם ס' רבוא בשביל ערבות שנתערבו אחיו על חביריהם וכל אחד מקבל עליו ערבות ועל כל הערבויות: