מאירי על סוטה נד

כשם שהמים בודקין וכו' זה הפרק בא לבאר קצת החלק החמישי ובפרט לבאר שהבועל נענש בעונש המים המרים ג"כ ושהיא אסורה לו ועל ידי דבר זה ממה שהזכיר בה שכך דרש רבי זכריה בן הקצב נתגלגלו בענינים אחרים שנאמרו בדרשותיהם בעניני טומאה וטהרה ועניני איסורי תחומין וקצת עניני הגדות ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשני חלקים האחד בענין עונש הבעל והשני במה שנתגלגלו ממנה לענינים אחרים שלא מן הכונה זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת דברים מענינים אחרים גם כן כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:

והמשנה הראשונה ממנו תיוחד לבאר ענין החלק הראשון והוא שאמר כשם שהמים בודקין אותה כך הן בודקין אותו שנ' ובאו כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל שנאמר נטמאה נטמאה דברי ר' עקיבא אמר ר' יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב ר' אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל אמר הר"ם פי' בודקין אותו ירצה בזה הבועל שהוא ימות אשר גרם לה המיתה כאשר השקו אותה ואין בין ר' ור' עקיבא מחלקת בדין ואמנם חלקו בראיות זה הדין וסבת מחלקותם וראית כל אחד מהם דומה התלמוד ממנו בזה המקום כדי שלא יארך המאמר וימעט התועלת:

אמר המאירי כשם שהמים בודקין אותה ר"ל האשה אם זינתה כך הם בודקין אותו ר"ל הנואף ר"ל שבכל מקום שהוא יארעוהו אותם המאורעות ר"ל צביית בטן ונפילת ירך ואי אתה מפרשו בבעל וכשבא עליה אחר כן שאינו מנוקה מעון שהרי כל שהוא כן אין המים בודקין את אשתו ולא נאמר שיהו המים בודקין שום אדם אלא כשהם בודקין את האשה תחלה אלא ודאי בבועל נאמרה על הדרך שפירשנו:

כשם שאסורה לבעל וכו' ודבר זה אתה מפרשו בשלא שתת שאם שתת הכל תלוי בבדיקה וכל שלא מתה מיד מותרת לבעלה ואפי' היה כהן ואפי' היתה מתנונה בשאר איבריה כמו שביארנו למעלה עד שתתחיל בצביית בטן ובנפילת ירך וכל שנתגרשה בעוד שמותרת לבעלה ודאי מותרת לחשוד וכשתתחיל בלקות הבטן והירך הרי מתה היא אלא אין למשנתנו מקום אלא בשקנא לה ונסתרה ולא שתת הן שהודת הן שאמרה איני שותה הן שאמר הבעל איני רוצה להשקותה הן שבא עד טומאה הן שהיתה מהנשים שאין ראויות לשתות על הדרך שביארנו הן שקנא לה מי שאין קנוי שלו בא להשקאה אלא לאיסור ולהפסד כתובה כגון שקנאו לה בית דין וכל אלו הואיל ומ"מ נאסרה לבעל אף היא אסורה לבועל אם נתגרשה הימנו ואם עבר וכנס אפילו היה לו כמה בנים ממנה תצא שהרי איסור תורה היא בין לבעל בין לבועל ולאחיו של בועל מיהא מותרת אע"פ שבתלמוד המערב אמרו אסורה הא כל שלא היה שם קנוי אלא שנסתתרה הן שיש שם עידי דבר מכוער הן שאין שם יש בהן דינין אחרים ביררנום בשני של יבמות:

וכבר ביררנו בפרק ראשון שכל שנאסרה לבעלה מחמת הסתירה הן באותן שהן בנות בדיקה עד שתבדק הן באותן שאינן בנות בדיקה לעולם אסורה בתרומה אם היא אשת כהן:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: