מאירי על שבועות עח

חמשה דינין נאמרו בפרוטה ההודאה שוה פרוטה ר"ל לענין מודה מקצת שצריך שתהא כפירת הטענה שוה שתי כסף וההודאה בפרוטה כמו שביארנו והאשה מתקדשת בפרוטה והנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה מעל והמוצא אבדה בשוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חברו בשוה פרוטה וכפר ונשבע והודה חייב להחזירה למקום שהנגזל לשם אפי' למדי שמאחר שנשבע בכפירתה מתיאש הלה ואינו בא לתבעה ומתוך כך אין לו תשובה עד שיגיענה לידו או ליד בית דין כמו שביארנו בקמא ויש דינין אחרי' נאמרים בפרוטה שלא הוזכרו כאן וכבר כתבנום במציעא פרק הזהב נ"ה א':

כבר ביארנו במשנה שכל שאין ההודאה מעין הטענה פטור כגון ליטרא זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא ליטרא כסף דינר זהב יש לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף או טריסית פונדיון ופרוטה פטור ומהו שאמרו במשנתנו באלו שהוא חייב ופירש בו הטעם מפני שהכל מין מטבע אחד כלומר והרי הוא הודאה ממקצת הטענה פירושו בטוענו דינר מטבעות כלומר מטבעות יש לי בידך בדינר זהב והלה אומר אין לך בידי מטבעות אלא בדינר כסף כגון טריסית פנדיון ופרוטה שנמצא שמטבעות סתם הוא תובע ומטבעות הוא מודה שאף הפרוטה אע"פ שהיא חלקה ואין בה צורה מטבע הוא הא כל שתובעו מטבע פלוני והוא מודה מקצת במטבע פלני כגון עשרה דינרין מצריות הפקדתי אצלך והלה מודה בצוריות אינו כלום וזו היא שטת גדולי ספרד והיא המדוייקת וגדולי הרבנים מפרשי' שטענו דינר זהב טבוע ולא משקל וכל שהודה לו במטבע אע"פ שאינו מאותו מטבע חייב ולא יראה כן והם גורסים בדינר מוטבעת:

שתי כסף שכתבנו לא בכסף צורי עד שתהא הכפירה שני דינרי' שהוא מחצית השקל אינו כן ואין שתי כסף האמור כאן אלא בכסף מדינה שהוא שמינית שבצורי וכבר ביארנו לדעת גדולי המחברים שהן משקל ל"ב שעורות שהדינר יש בו קצ"ב פרוטות ושתי מעין הוא שליש דינר נמצא בשתי מעין ס"ד פרוטות והפרוטה משקל חצי שעורה כסף וכבר אמרו בקדושין י"א א' כל כסף האמור בתורה הוא כסף צורי והוא שקל הקדש שהוא עשרים מעין ושל דבריהם בכסף מדינה ר"ל של ירושלם שלא היה בו כסף אלא שמינית שבצורי והשאר נחשת והמעה היתה כסף צרוף אף בירושלים והוא המטבע הפחות שבכל המטבעות שהן כסף צרוף והוא שאמרו בתלמוד המערב סוף מטבע כסף מעה שהפנדיון נחשת היה מעורב בו ומתוך שהם הצריכו להיות כפירת הטענה שתי כסף עשאוה בפחות שבמטבעות הכסף והוא שתי כסף של מדינה ולא שני שקלי קדש וקצת גאונים כתבו ששתי מעין הן משקל י"ט שעורות וחצי שעורה וכתבו עליהם גדולי המחברים שטעות הוא אצלם ובמסכת קדושין יתבאר: