מאירי על שבת פט

מאחר שהנר שהודלק בשבת אסור לטלטלו מניחין נר על גבי דקל בע"ש שמאחר שאף לאחר שכבתה אסור לטלטלה לא יבא להשתמש במחובר אבל ביום טוב אסור שמאחר שהוא מותר בטלטולו יבא ליטלו וישתמש במחובר ומ"מ אע"פ שאסרנוה בטלטול במקום סכנה יש לסמוך והוא שאמרו מהו לטלטולי שרגא דחנוכה לבתר דכביא מקמי חברי בשבתא ר"ל שהיתה מבחוץ ואע"פ שכבתה רואין את הנר ומכירין שהודלק והם גוזרין שלא להדליק על הדרך שביארנו בפרק שני והעלו בה כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק כך נראה לי אע"פ שרוב פוסקים לא הביאוה:

חטים שזרען בקרקע ולא נשרשו עדיין שתהא לקיטתם קרויה תלישה וכן לא נתכסו בעפר שתהא צד חפירה בלקיטתם מותר ללקוט מהם בשבת לאכול מהם וכן הדין בבצים שהושיבם תחת התרנגולת עד שלא נתחממו ואע"פ שהקצם בידים שאין מוקצה מחמת דחיית הכנה בשבת אלא גרוגרות וצימוקים הואיל ומסריחות בנתים:

כשם שמוקצה מחמת איסור אסור כך מוקצה למצוה אסור מעתה סוכה שסככה כהלכתה ועטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים ורמוני' ואפרסקי' ופרכילי ענבים ועטרות שבולים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי י"ט האחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו והוא שיאמר איני בודל מהם כל בין השמשות:

אין נוטלים עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה בין בסוכת החג בין בסוכה דעלמא בשאר ימים טובים שהרי הוקצת לאיסור סתירתה ואם נפלה אסור ליטול מהם בי"ט (ובשבת) מותר אם היתה רעועה ואם לא נפלה אסור ליטול מעציה אף במועד בסוכת החג שהרי מוקצת למצוה היא הא כל שנפלה אין כאן עוד מוקצה למצוה ואם התנה בה בסוכת החג אין מועיל לו כלום בסוכה דעלמא יש בו צדדין שהתנאי מועיל בה וכבר הארכנו בביאור שמועות אלו ברביעי של ביצה:

ולענין ביאור השמועה מ"ש כאן כעין שמן שבנר קאמינא הוא מפני שאמרו תחלה אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה לאיסורו והוקצה למצותו כלומר שיש שם ב' מוקצים והקשה לו ממוקצה למצוה ותירץ כעין שמן שבנר הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו כלומר שעיקר איסורו משום מוקצה למצוה והוקצה למצוה כל זמן האיסור שהוא זמן הדליקה הא משכבתה אין בו משום מצוה אבל מוקצה למצוה אינו צריך לאיסור שהרי עצי סוכה אסורין כל זמן מצותן אע"פ שאין שם איסור כגון חולו של מועד וזה שאמר כעין שמן שבנר פי' לא בשמן דוקא ולא באחר אף הדומה לו כגון שאר מוקצים של מצוה אלא כעין שמן ר"ל כל המוקצים למצוה ולי נראה לפרש כעין שמן שבנר כלומר שהוא מוקצה אחד אי משום מצוה אי משום איסור וגורסין בה בראשונה הואיל והוקצה לאיסורו והוקצה למצותו כלומר ויש לאסרו מאיזה צד שתרצה וכן כל כעין זה שהוא אסור משום מוקצה אי זה שבמוקצים:

האוכל בענבים והותיר והעלם לגג לעשות מהם צמוקים בתאני' והותיר והעלם לגג לעשות מהם גרוגרות אע"פ שהוא אוכל עכשיו אין אומרים שלא תהא העלאתן בגג הקצאה אלא הוקצו בהעלאתן ואסור לאכול מהם בשבת אא"כ הזמין וכן הדין בשאר פירות ובי"ט וכבר ביארנוה ברביעי של ביצה הא בשבת אין מוקצה אלא גרוגרות וצמוקים ואפי' פצעילי תמרים ר"ל תמרים הנלקטים קודם בישולם שכונסים אותם בכלי ומתבשלות שם מותר לאכול מהם אע"פ שלא נתבשלו עדין לא נאמר בגרוגרות וצימוקים אלא מפני שמסריחות בנתים וכן פירשוה בירושלמי: