מאירי על שבת נז

מעתה גוי שחקק בבקעת הרי זה נולד ואין מסיקין בהם ביום טוב וכן מסיקין בתמרים ואם אכלן אין מסיקין בגרעיניהם ומדליקין באגוזים ואם אכלן אין מסיקין בקליפיהן ודוקא בתמרים החשובים שאין נשאר מבשרם על הגרעין אבל תמרים שאין חשובים הנקראים בתלמוד תמרי ארמייתא הואיל ונשאר מבשר התמרים עליהם מיטלטלין הן אגב בשר האם וכן בקליפי אגוזים היערים שנשאר מן האוכל בתוכן ובגרעיני אפרסקין החשובים במינם שדרכן בכך וכן כל כיוצא בזה אלא שיש מפרשים חזיין אגב אמייהו שהם רכים ונאכלים עמהם ואין נראה כן וכל אלו דוקא כשאכלן בי"ט אבל מערב י"ט כבר הוכנו ומותר וכן הדין בכלים שנשברו מערב י"ט וי"א בזו הפך הדברים ואין נראה כן ובשבת מיהא ולחולה מסיקין בשברי כלים ובגרעיני תמרים וקליפי אגוזים שאין מוקצה לשבת:

טלטולן של אלו שאסרנו י"א שמותר אגב הפת ואע"פ שלא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד דוקא בשאוחז בדבר האסור ומטלטלו אגב הככר אבל כשאוחז בידו הככר והגרעינין עליו מותר ואע"פ שבכלכלה ואבן בתוכה אמרו שהכלכלה בסיס לדבר האסור ואף אחיזת הכלכלה אסורה וכן בתרומה טמאה בפרק נוטל פירשוה כשהיתה שם האבן או התרומה מערב שבת הא בשבת ולפי שעה לא ושמא תאמר והרי מטה שיש עליה מעות אסור לטלטלה אע"פ שלא היו שם בין השמשות מעות חשיבי ולא בטלי הא כיוצא באלו אין אומרים נעשה בסיס וכן יראה בפרק אחרון בשמועת היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית וכו' כמו שיתבאר שם בע"ה:

זה שכתבנו שמסיקין בכלים צריך לבאר שהרי משהודלקו מעט נעשו שבר כלי ונמצא מהפך באיסור ומ"מ אין לך בה אלא להרבות עליה עצים מוכנים ולבטלן ברוב על הדרך שביארנו בעצים שנשרו מן הדקל בי"ט ודברים שיש לדון עליה מחמת שאר איסורין כבר ביארנום בראשון של יום טוב:

כבר ביארנו שג' על ג' מטמאים מדרס ואפי' זרקו לאשפה כל שהוא ג' על ג' חשוב הוא ואינו בר ביטול פחות מג' על ג' אע"פ שיש בו יתר על שלש אצבעות אם זרקו לאשפה בטלו ואינו מיטמא אף בשאר טמאות אלא שאם החזירו חוזר לטומאתו התקינו לפקק בו את המרחץ ר"ל לסתום את נקביו או לנער את הקדרה ר"ל לכרוך ידיו בו בשעת אחיזת הקדרה מעל האש או לקנח בו את הריחים אע"פ שמחשיבה לכך הואיל ולא מעין מלאכתו הוא פקעה מתורת טומאה ואפי' החשיבו כל כך שתלאו במגור ר"ל ביתד והוא הנקרא כאן מן המוכן וכ"ש בהניחה אחורי הדלת ואין צריך לומר בזרקו אח"כ לאשפה והוא הנקרא כאן שלא מן המוכן שמ"מ אף בתלאו במגור לא בטל התקנתו שמא עדין הוא תולה אותו לכך הא אם הניחה בקופצא טמא בשאר טומאות חוץ מן המדרס שהרי מבטל הוא אותה התקנה מעתה וחוזר לדינו:

וגדולי המחברים כתבו אף בראשונה טמא וסוגיא זו מוכחת כדברינו ומעתה פתילת הבגד שכיוצא בזה שתלאה במגור או באחורי הדלת מדליקין בה ובדין הוא אע"פ שלא קפלה אלא שאין דרך להדליק שלא במקפל ויש מפרשה דוקא במקפל כעין התקנה למרחץ ולשאר הנזכרות עמו ולמדת מדבריהם שזה שאמרו התקינו לפקק וכו' לא שהקצהו והצניעו לכך לבד כמו שפירשו גדולי הרבנים אלא שכנס קצותיו ועשה בו איזה מעשה לכך ומ"מ לא אמרו אלא בהתקינו על איזה צד שתפרש בהתקנה אבל פקק בה בטלו לדברי הכל ואם חזר ופשטה אחר הקפול מ"מ חוזרת לטומאתה ויש מפרשים שטהור' שהפשוט בזו כהנחה במגור ואין זה ביטול התקנה שהתקין ואין הדברים נראים אלא שגאוני ספרד כתבוה כן: