מאירי על שבת רצז

זה שביארנו במשנה טעם איסור מנין אורחים משתי סבות אחת שמא ימחוק ואחת שמא יקרא בשטרי הדיוטות יש צדדין ששני הטעמים בהם ויש צדדין שאין לחוש אלא לאחת מהן ואוסרין מאותו הטעם ויש צדדין שאין שם אחת מהן ומתירין לו לקרות כיצד היה כתוב בכתב או על גבי טבלא ופנקס הרי יש כאן חשש מחיקה וכן יש בה חשש קריאה בשטרי הדיוטות שטבלא ופנקס כדאי הם לטעות בכתב אבל אם היה כתוב על הכותל אין כאן חשש קריאת שטרי הדיוטות שאין כתל מתחלף בכתב אבל אסור מטעם מחיקה ואפי' היה גבוה כמה על הדרך שאמרו בקריאה לאור הנר אפי' גבוה שתי קומות אפי' שתי מרדעות היה חקוק על טבלא ופנקס אע"פ שאין שם חשש מחיקה אסור מטעם קריאת שטרי הדיוטות אבל אם היה חקוק על הכותל מותר שכל שהוא חקוק אין בו חשש מחיקה ולקריאת שטרי הדיוטות אין לחוש שאין כותל מתחלף בכתב ויש חולקים בקצת דברים שכתבנו מצד נסחאות ופירושין שיש להם בסוגיא זו ועיקר הדברים כמה שכתבנו לחוש לשתי הסבות ושלא להתיר אלא במקום שאין לחוש לאחת מהן וכבר האריכו בה גדולי הראשונים בחבוריהם והתירו את הכל בחקוק אפי' בטבלא ופנקס וכן גדולי המחברים התירו אף בכתב על הכותל ועל הטבלא והדברים נראין כמו שכתבנו:

אין רואים במראה של מתכת בשבת שהרואה במראה רואה לפעמים שערותיו שאינם שוים ויבא לגזזם ואין לחוש שמא ילך למספרים ותער שאלו כן אדהכי והכי זכור הוא אלא שהמראה עצמה אחר שהיא של מתכת ראויה לחתוך בה וסומך חתיכה לראיה ואף בקבועה אסור מגזירת שאינה קבועה אבל בשל זכוכית ושאר מיני המראות מותרים אף בשאין קבועות שאין עשויות להשיר בהם נימין ולמספרים ותער אין חוששין שאין חשש שכחה אלא במזומן לפניו ואין גוזרין של שאר מינין אטו מתכת שמין אחד אינו מתחלף במין אחר ובמין אחד הוא שיש לגזור קבוע אטו שאינו קבוע על הדרך שביארנו בקריאה לנר גבוה אטו נמוך ויש חולקין להתיר את הקבועה אף במתכת ויש אוסרים לאיש אף בשאר מראות ואף בחול ומשום לא ילבש גבר שמלת אשה ושמועה זו בנשים נאמרה אבל באנשים לא הותרה מראה אלא בקרובים למלכות או במסתפר מן הגוי ומחשש שמא יזיקנו כמו שהתבאר בשני של ע"ז וכן היא שנויה בתלמוד המערב שבמסכתא זו פרק במה אשה והוא שאמרו אין רואין במראה בשבת וכו' והאיש אף בחול אסור לפי שאינו דרך כבוד שלשה דברים התירו לבית ר' שיהו מספרים ורואים במראה ושיספרו קומי ושילמדו את בניהם לשון יונית וכן כתבנוה בשני של ע"ז ומ"מ דוקא ברואה דרך התקשטות כעין שהמסתפר עושה לראות אם שערותיו מכוונות ומתוך כך אלמלא חשש ההיזק לא הותר אבל כל שאינו עושה דרך התקשטות מותר:

כתב המהלך תחת הצורה והדיוקנאות כגון בני אדם שצרין בכותל חיות או דיוקנאות ר"ל צורות של בני אדם לזכירת מעשיהם כגון מלחמות המלכים וכבושיהם וכותבין תחתיהם ביאור אותם הענינים כלומר צורה זו של פלוני שעשה כך וכך במלחמה זו כדי שיבינו הרואים ענין הצורות והדיוקנאות אסור לקרותם בשבת שאין לך שטרי הדיוטות גדול מזה ודיוקני עצמה אסורה אף בחול להביט בה שהם דברים המושכים לבו של אדם ומפנים אותו לבטלה ומיאשים אותו מעבודת בוראו:

זה שהתרנו במשנה להפיס עם בני ביתו מנות שוות דוקא עם בני ביתו שאינם קפדים ואע"פ שאסור לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית וכמו שהתבאר במקומו משום דילמא אתי למסרך מ"מ לענינים אחרים אין קפידת בני ביתו קפידא ואין בה איסור מודד או שוקל בשבת או ביום טוב ולא משום לווין ופורעין ביום טוב וכל שכן שאין בהם משום רבית שאף באחרים אין כאן רבית שהרי פסקנו בככרות שאין כאן רבית ובאחר מיהא אסור בשבת אף בהשואה שכל שמקפידין זה על זה יש בהם משום מודד ושוקל ובחול גדולה כנגד קטנה באחרים אסור מפני שהוא כעין קוביא ואע"פ שאין הקוביא פוסלת אלא בשאין לו אומנות אלא הוא מ"מ איסור יש בדבר הא גדולה בגדולה אין כאן קוביא ובחול מותר אף באחרים: