מאירי על שבת רפג

המוציא כליו מקופלים ומונחים על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידיו חייב ואם היה מלובש בהם פטור הוציא אדם וכליו עליו וסנדליו וטבעותיו בידיו פטור ואלו הוציאם כמות שהם חייב:

כבר ביארנו במשנה במה שהתרנו טלטול טמאה עם הטהורה שלא נאמר אלא בטהורה למטה וטמאה למעלה ובפירות המיטנפים שאי אפשר לזרוק את הכל לקרקע ולברור את הטהורה ובניעור אי אפשר שהרי אי אפשר בניעור זה שלא יצאו מפירות הטהורה עם פירות הטמאה ודברים אלו דוקא לצורך גופו אבל לצורך מקומו בין שטהורה למעלה וטמאה למטה בין שטמאה למעלה וטהורה למטה ואף בפירות היבשים מטלטלין אותה ואפי' במניח הואיל ואינה בסיס לדבר האסור לבד אלא לדבר האסור ולדבר המותר אבל אם היה הכל טמאה אין מטלטלין אותה אף לצורך מקומו במניח אלא בשוכח מפני שנעשית בסיס לדבר האסור לבד הא בשוכח מיהא מותר כדין מעות שעל הכר שלצורך גופו מנער את הכר והם נופלות ולצרך מקומו מטלטלין בעודן עליו וזה שבארנוה בצורך גופו פי' שצריך לטהורה ואתה צריך לשאול ומה יועילנו טלטול הכלי שהתרומה בתוכו והרי צריך ליטול הטמאה ביד אחר שאינה בת זריקה לקרקע וטלטול ביד אי אפשר שהרי מוקצה הוא ושמא יכול לנער הטמאה שהיא למעלה עד שתתגלה הטהורה או שמביא הקופה עד שמגיע אצל טבלא או מטה ומריק שם את הכל ואח"כ נוטל את הטהורה ומניח את הטמאה ואע"פ שמבטל כלי מהיכנו שהרי אסור לו אח"כ לטלטל הטבלא או המטה הרי כשזרקם עליה לא בטלו מהיכנו שהרי טהורה וטמאה היתה שם וכשנוטל את הטהורה הוא שהמטה מתבטלת מהיכנה ונמצא ביטול היכנה בא מאליו ולא בידים ויש מתרצים שאין זה בטול כלי מהיכנו אחר שיכול לנער את המטה או הטבלא והם נופלות:

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה של חולין ונעשה הכל מדומע ונפל מן המדומע למקום אחר אינו מדומע אלא לפי חשבון כיצד הרי שנפלו עשר סאין של תרומה לתשעים סאה של חולין ונדמע הכל אם נפל ממדומע זה עשר סאין לפחות ממאה של חולין נדמעו שהרי אף לפי חשבון יש בעשרה סאין אלו סאה של תרומה אבל אם נפלו תשעה סאין לפחות ממאה לא נדמעו שהרי אין כאן אלא סאה פחות עשיריתו של סאה וכן כל כיוצא בזה:

סאה תרומה שנפלה למאה שנמצאת ראויה להעלות ולא הספיק להעלותה עד שנפלה אחרת יתבאר במקומו שאם ידע בראשונה קודם שתפול השניה לא נדמעו אלא מעלה שני הסאין והשאר מותר שכל שהיה ראוי להעלות הרי הוא כאלו עלה ואם לא ידע בסאה ראשונה אלא אחר שנפלה השניה הרי זה מדומע כאלו נפלו שתיהן כאחת חומרא זו אינה אלא בתרומה מפני שצריכה העלאה אבל בשאר איסורין אינו כן שאם נפל כזית חלב בקדירה ונימוח ויש בה ששים בטל ואם נפל אח"כ כזית אחר באותה קדירה עצמה אף הוא בטל ולא עוד אלא שאף הראשון מצטרף להתיר אם היה השני כזית ועוד וכן אמרו הערלה מעלה את הערלה כיצד סאה ערלה שנפלה לתוך מאתים של חולין ואח"כ נפלה סאה ועוד של ערלה לשם בטל וזו היא שאמרו הערלה מעלה את הערלה:

גדולי הפוסקי' לא הביאו בהלכותיהם בהיתר טלטול טמאה עם טהורה תנאים אלו שהזכרנו ומכאן פסקו רבים שמותר לטלטל טמאה עם טהורה עכ"פ ולא התירוה בפסקיהם אלא בסתם אלא שגדולי המפרשים כתבו שהם סמכו להניחה על מה שאמרו לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד כלומר שבשביל הנחת הככר על המוקצה לא יהא רשאי ליטול את המוקצה הואיל וההיתר עליון ויכול ליטלו בלא טלטול האסור אבל טהורה למטה הואיל ואין יכול ליטול ההיתר בלא טלטול האיסור מותר וכעין מ"ש שמואל מטלטל להו אגב ריפתא ויש חולקין שלא אסרו טלטול ע"י ככר אלא כשמניחו בשבת אבל אם היה שם מע"ש מותר: