מאירי על סנהדרין פז

דייני ישראל וחכמיהם ומנהיגיהם צריכים הם לפשפש תמיד ולחזר ולחקור על מעשה בני עירם ואין להם התנצלות כשיעשו הראוי על הנגלה הבא לידם אלא צריכים לחקור ולרגל אחר הנסתרות כפי יכלתם וכל שמתרשלים בכך הרי הכל נענשים בנסתריהם של חוטאים שכל ישראל נעשו ערבים זה לזה משקבלו עליהם ברכות וקללות בגריזים ועיבל כמו שהתבאר בסוטה והוא שאמרו למה נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד לומר שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן שאלמלא הנקודה הייתי דורש הנסתרות שהם לי"י אלוקינו ר"ל שאין ידועות אלא לי"י אלוקינו וכן הנגלות ענשם מוטל לנו ולבנינו עד עולם ואפילו קודם שעברו את הירדן ובאה הנקודה על לנו ולבנינו כלומר שאין לנו עונש על הנסתרות ואלמלא נקודת העי"ן הייתי אומר שלא ליענש אנו בנסתרות לעולם ובאה הנקודה על העי"ן לומר שלא לעולם נאמרה מדה זו אלא עד שיעברו את הירדן הא משעברו את הירדן ונעשו ערבים זה בזה ענש הנסתרות עלינו כל זמן שלא נעשה המוטל עלינו בחפוש הדברים ובחקירת סתרי הענינים והיא הסיבה שנענשו בחרם עכן וכבר העידו עליו שמעל בימי משה בארבעה חרמים חרם עמלק בשעה שחלשו יהושע שנאמר עליו מחה תמחה ובכלל המחייה הוא חרם על כל השלל והשניה חרם מלך ערד וחרם סיחון יחרם עוג שנאמר בהם ונחרם וכו' ואע"פ שכתב רק הבהמה ושלל הערים בזונו לנו מ"מ מעל בדברים שהיו בכלל החרם ובירושלמי מנו של ערד ושל סיחון ושל עוג ושל מדין ויש אומרים שנים בימי משה אחד של מלך ערד ואחד של סיחון ועוג שהיו בפרק אחד ולא נענשו ישראל עליו עד חרמה של יריחו לסיבה שכתבנו והוא שאמרו לרדותן כלומר ליסרם על שלא היו מדקדקין בכך ומ"מ בידי אדם אין עונשין אלא החוטא ומה שנאמר ויקח יהושע את עכן ואת הכסף וכו' ואת בניו ואת בנותיו והרי בניו ובנותיו מה חטאו שיכתב בהם וישרפו אותם ויסקלו אותם וכו' לא על הבנים ועל הבנות הוא אומר כן אלא הראוי לשריפה כגון כסף וזהב ובגדים שרף והראוי לסקילה כגון הוא ובהמותיו סקלו וכל ישראל בניו ובנותיו במעמד לקבל תוכחת ואע"פ שבחרם נאמר ישרף באש אותו ואת כל אשר לו פירשו באגדה שיריחו נלכדה בשבת ומחלל שבת בסקילה ונמצא שהיה זה מתחייב שתי מיתות ודנוהו בחמורה ולא עוד אלא שאין לדקדק בכל אלו שעל פי הדבור היה שאם לא כן וכי דנין על פי הגורל או על פי הודאת עצמו והוא שאמרו בירושלמי אמר לו עכן מה זה יהושע לית למשה רבך דמיך אלא או תלתין יומין או ארבעין יומין ולא כן אמר על פי שנים עדים באותה שעה צפה ברוח הקודש שעתידה הארץ ליחלק בגורל וכו' כלומר שעל פי הנבואה נעשה הכל ומ"מ ראוי לדייני ישראל ולמנהיגיהם שלא לגזור גזירות רחוקות לקבלם שלא ליתן מכשול לפניהם והוא שדרשו על יהושע קום לך כלומר אתה גרמת להם והוא שאמר לו אח"כ ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה תבוזו לכם ויש אומרים שלא נענשו על הנסתרות לעולם וזה שנענשו בחרם עכן מפני שידעו בו אשתו ובניו וידעי תלתא ידעי כולי עלמא:

עובדי האלילים וזובחי לשעירים ולשדים וכיוצא באלו מאותם האמונות הקדומות ראוי לנו שלא להתחבר עמהם כל כך בדברי חיבה ואהבים וכל שאנו צריכים ליתן להם שלום אין ראוי להזכיר להם אחד משמותיו של הקב"ה והאיך נזכירהו יתברך למי שכופר מציאותו או מכחיש יכלתו ומסלק השגחתו: