מאירי על סנהדרין פא

עידי נערה המאורסה שהוזמו נסקלין ועידי אשת איש שהוזמו נחנקין כדרך שזממו כך ידונו ואין יכולין לומר בשתי אלו לא היתה כוונתינו להרוג אלא לאסרה על הבעל או על הבועל שהרי התרו למיתה שאם לא התרו הרי אין האשה במיתה ומכיון שאינה במיתה אף הם אין נהרגין אלא שלוקין אחר שהיו גורמין לה ליאסר וכבר ביארנו שלא סוף דבר בעם הארץ שצריך התראה אלא אף בחבר שלא נתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד:

כבר בארנו שכל שהכחישו העדים זה את זה אפילו בבדיקות עדותן בטלה מעתה זה אומר כליו שחורים וזה אומר כליו לבנים עדותן בטלה ולא סוף דבר בסודר שחנקו בו שזהו מן הדרישות וכדין סייף ורומח אלא אף במלבושי ההרוג או ההורג הא אם היתה חקירה בזו בסודר שחנקו בו הרי הוא מן הדרישות ונתבטלה עדותם אף באיני יודע על הדרך שביארנו ומ"מ יראה שאם היתה ההכחשה שלא מתוך אותה העדות אלא מתוך עדות אחרת כל שכת זו כוונה עדותה ואח"כ באה כת אחרת שלא בתוך כדי דבורה של זו ואמרו שלא ברומח הרגו כדברי ראשונה אלא בסייף יראה שאין זה הכחשה אף בחקירות הואיל ואין כאן הכחשה בגוף הענין ומ"מ בתלמוד המערב ראיתי שנחלקו בה רב ור' יוחנן וששניהם מסכימים בנפשות ליבטל עדות בכך אלא שבדיני ממונות ר' יוחנן פוסל ורב מכשיר והדבר צריך הכרע: