מאירי על סנהדרין ק

חובל באביו ואמו דינו בחנק שהרי נאמר בה מות יומת ומיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק והמקלל בסקילה שהרי כך נתפרש בה בכתוב להדיא:

כבר ידעת שהבא על בתו בשריפה וכן ידעת שהבא על נערה המאורסה בסקילה ממה שכתבנו למדת שאם בא על בתו והיא נערה המאורסה ששניהם בסקילה שהרי נתחייב בה שתי מיתות ונידון בחמורה וכל שכן בעובר שתי עבירות זו אחר זו שהאחת יש בה דין מיתה אחת והשניה יש בה דין מיתה אחרת:

אע"פ שבארנו בנשואה בת כהן שהיא בשריפה בועלה מ"מ אינו אלא בחנק שנאמר היא היא בשריפה ולא בועלה ואם הוזמו עידיה הרי הן במיתת הבועל ולא במיתתה היא ולא בועלה היא ולא זוממיה וכן דרשו כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו ויש חוככין לומר דוקא כשהבועל במיתה אבל אם אין הבועל במיתה כגון שהתרו בה ולא התרו בו או שהוא בן תשע והיא גדולה או שהעידו בזנותה ולא הכירו הנואף שהם במיתת הכהנת ואין נראה כן שאין הולכין אחר המיתה ממש אלא אחר דין מיתה ולעולם מיתת הזוממין כמיתה הראויה לבועל אם היה בר מיתה מצד העדות שלא חילק הכתוב את הדין אלא בהיא עצמה אבל בועלה וזוממיה לא נשתנה דינם כלל ודרך כלל אמרו כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת:

בת כהן פנויה שזינתה אינה אלא כבת ישראל שזינתה ולא נעשית זונה אפילו היתה מופקרת לכל וקדשה גמורה אא"כ נבעלה לפסול לה בלאו השוה בכל או שנבעלה לחלל אע"פ שמותרת לינשא לו ואף באלו אינה אלא באסור כזונה בת ישראל: