מאירי על ראש השנה יג

אע"פ שלא הוזכרו במשנה זמן ר"ה לניסן אלא למלכים ולרגלים הרי הוא ר"ה לחדשים ר"ל להיותו קרוי ראש לחדשים וכדכתיב בחדש הראשון הוא חדש ניסן והוא הקרוי בתורה חדש האביב ר"ל התחלת בישול התבואה.

וכן הוא ר"ה להפסקת עיבורים ר"ל שמשעה שחל זמן קבועו אין רשאין לימלך עוד לעשותו אדר שני מפני שזמן קבועו ר"ה להפסקת עיבורין.

אין בית דין יושבין ומעיינין מניסן אם שנה הבאה ראויה להתעבר אם לאו על דעת שיודיעו שאותה שנה תהא מעוברת שהרי מעברין מפני כמה דברים שאין ניכר עדין אם יצטרך אם לאו כגון מפני האביב וכיוצא בו ולא עוד אלא שאף במה שאפשר להם להכיר אין מעיינין על דעת הודעה כגון מפני התקופה שאין מעברין את השנה לעולם לפני ר"ה אף במה שהם מכירים צורך העבור שמא ישתכח ואפילו עברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק כגון שהנשיא רוצה לילך ואין דעתו לחזור לזמן הראוי לעבר מעברין אותה אחר ר"ה מיד ולעולם אין מעברין אלא אדר ובמכילתא אמרו חדש מתעבר ושנה מתעברת מה חדש אין מתעבר אלא בסופו אף שנה אינה מתעברת אלא בסופה וכל החדש רשאין לעברה אפילו בעשרים ותשעה באדר אבל אם נכנסו בתחום שלשים ולא עברוה שוב אין מעברין כמו שביארנו ואם עברוה ביום שלשים והואיל ולא נתקדש לשם ניסן הרי זו מעוברת בדיעבד אבל אם קדשו יום שלשים לשם ניסן וחזרו ועברוה אינו עבור כלל ועקר דברים אלו יתבאר במסכת סנהדרין י"א ב'.

אף תרומת שקלים ר"ה שלה ניסן שמשנכנס ניסן אין מקריבין תמידין אלא מתרומה חדשה ואם עבר והביא מן הישנה בדיעבד יצא והוא הדין שאם לא באה עדין מן החדשה שמביאין מן הישנה לכתחלה וכן כתבו גדולי המחברים.

יחיד שהתנדב משלו קרבנות לשם כל הצבור כשרין ובלבד שיהא גומר בלבו יפה יפה להיות הקרבתם לשם צבור: