מאירי על תהלים צ:יא

ואמ׳ מי יודע עוז אפך רמז אל העלם אפני משפטיו ית׳ ממנו כלומ׳ כשאנו רואים עוות הסדר למראה עינינו בענין צרות יחיד או רבים פרט או כלל כענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו אין בידינו לדון לחייב ולזכות על פיהם כי מי יבין עוז אפך על מה הוא בא ולפעמים ביראתך עברתך כענין בקרובי אקדש (ויקר׳ י ג) כלומ׳ כמה שהאדם מפליג ביראתך [ובעבודתך] אתה מפליג עליו [בעברתך] כמו שאמ׳ ע״ה על עצמו ויתעבר ה׳ בי למענכם (דברי׳ ג כו) ואצל האחר לא היה נחשב לכלום כדרך אתכם ידעתי וכו׳ (עמוס ג ב) וסביביו נשערה מאד (תה׳ נ).