מאירי על תהלים פח:יב

ולפי דרכי הדת אין זה כפירה לענין תחיית המתים כי הוא מדבר על צד טבעי או על הזמן שקודם התחיה והוא אמרו היסופר בקבר חסדך ואמונתך באבדון ומלת אמונתך רומז בדברים שאמונתם מצד הקבלה ואבדון שם כפול לקבר ששם כלה הגוף ואבד וכן חשך וארץ נשיה ר״ל מקום נשיה השכחה כלם רמז לקבר ושלש זה הענין כדרך הצועקים שכופלים ומשלשים. או איפשר שכלם רמז על גיהנם והם הם שקרויים מתים ואבדון וחשך ונשיה וקרא האומות כן כלומ׳ אם לנו שאנו עמך ונחלתך לא תראה נפלאותיך התעשה אותם למתים וליורדי בור ר״ל גיהנם