נכספה וכלתה ענין חמדה ותאוה וי״מ כי התאוה הנאמרת ב נכספה גדלה ותביאהו לכליון אך אין הכרח בכך כי כל תוספת לשון כפול תאמ׳ עליו מלת גם אף בלא תוספת ענין. ולבי ובשרי רומז במלת לבי אל כוונת הלב וב בשרי על דבור הפה כלומ׳ שאין תפלתי רנת הפה לבד רק רנת הפה בכוונת הלב.