מאירי על תהלים פא:ו

ורמז במלת עדות למצות שהאמנתם מצד הקבלה על הדרך שביארנו בעדות ה׳ נאמנה (מזמ׳ יט). ביהוסף נאמ׳ על כלל כל ישר׳ וכ״ש שבזמן יציאת מצרים היו ראויים להקרא על שמו להיות הוא אז היסוד והעיקר ואמ׳ שהוא שם בישר׳ המצוה הזאת והחק הזה להיות בידם כשאר המצוות הנכללות במלת עדות כאשר נקבעה האמונה הזאת בידם בצאת האל על ארץ מצרים ושנותו בהם הטבעים מדרך מופת עד שיאמר כל חכם לב שפת לא ידעתי אשמע ר״ל שמה שלא נודע לי בעיון שמעתיו וקימתיו והאמנתיו מצד הקבלה.