מאירי על תהלים עז:ג

ואמ׳ ביום צרתי על זמן הצרה. ואמ׳ ידי לילה נגרה ופי׳ ידי מכתי ולילה על זמן הגלות ודמה הגלות למכה גדולה שמרוב חזקה היא נתכת ונמססת עד שהיא נגרת בהתכה ואחר שמכתו נגרת ר״ל דרך משל שכבדה מכתו מאד. וי״מ ידי מחשבתי ולילה ממש לילה שהוא עת המחשבה ואמ׳ שמחשבתו נתכה ונמססה עד שלא יכול להעמידה בענין אחר מרוב מבוכותיו כדרך ויתכו כמים שאגותי (איוב ג כד) ר״ל המיותי שאני הומה על צרותי ולא תפוג ענינו לא תרפה מן החוזק ההוא ואמ׳ תפוג שהוא לשון צינון כי חוזק הדבר יקרא חום גדול והשקטו יקרא הצנה.