מאירי על תהלים סח:כד

ואמרו למען תמחץ רגלך בדם היוצא מלשון הכלבים המלקקים את דמי האויבים ו מנהו הוא כפל לשון כי הוא כמו ממנו ר״ל מן האויב וכבר הזכיר מהאויבים שההרג יהיה גדול כל כך שהדם היוצא מלשון הכלבים המלקקים יהיה כנהר גדול עד שהרגל יצטרך שתבקע בו בלשון משנה והיו עולי רגלים בוקעים עד ארכובותיהם. ויש לפרש מנהו כמו ומנהו בקמץ הנון וחוזר לאל ית׳ כלומ׳ בדם לשון הכלבים המלקקים את דם האויבים אשר מנהו האל ית׳ להם למזונותיהם וכן י״מ תמחץ הפוך כמו תחמץ מלשון חמוץ בגדים (ישע׳ סג א) כלומ׳ שתתאדם רגלך בדם וגו׳.