מאירי על תהלים מד:יג

ואמר דרך הפלגה תמכור עמך וכו׳ כלומ׳ שהארכת הגלות עד שנדמה הענין למכירה שאין המוכר מקוה עוד לשוב אליו ועל זה הצד אמרו בדרש דרך הבטחה ונתתי משכני משכוני כלומ׳ שלא אחליטנו שלא לפדותו וכן בנבואת הנחמות מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו (ישע׳ נא) וכן בהבטחת יציאה מן הגלות ופדויי ה׳ ישובון (ישע׳ לה י) כלומ׳ כאלו הושמו כמשכון ושיהיו נפדים מיד המחזיק בהם אבל כאן דמה הענין למכירה לרוב אריכות הגלות. ואמ׳ בלא הון דרך צחות כלומ׳ מכרתנו כדרך מכירת הדברים השפלים שאדם מוכרם בדבר מועט. ואמ׳ אח״כ ולא רבית במחיריהם ג״כ דרך צחות כי דרך המוכרים שאפי׳ דברים הבלתי נערכים כשיוציאו אותם למכור ישימו עליהם ערך ראוי לראות אם יוכלו למוכרם באותו ערך שמניחים עליהם ואם לא יוכלו למוכרם ישפילו הערך מעט מעט עד שימכרו אותם במה שיוכלו אלא אם בדברים ששפלותם מפורסם וידוע ערכם אבל עשיתנו כסחורה הנודעת בשפלות כשהוצאתנו למכור לא היית מוציא אותנו בחזקת סחורה שיהא ראוי להניח עליה שום ערך