מאירי על תהלים כח:א

והכוונה בו כמזמור שלפניו לגמרי ואמ׳ אליך ה׳ אקרא כלומ׳ שלא אבטח באחר ואמרו אל תחרש ממני אע״פ שהלועזים נוהגים ללועזו מלשון דומיה תכלית הענין הוא חרש כי השותק לדברי המדבר אליו הוא עושה עצמו כאלו אינו שומע מה דבר ונמצא הענין כאלו אמ׳ אל תחרש אל תעשה עצמך כחרש וכבלתי שומע. ו ממני כלומ׳ אל תדום לקולי עד שתתרפה ממני והוא ענין פן תחשה ממני כלומ׳ כי יראתי פן תחשה ממני ויטרדוני האויבים עד שלא אוכל להתעסק בעבודתך ואהיה כמו הרשעים היורדים לגיהנם ותחשה ג״כ ענין דומיה כמו לחשות (קהל׳ ג ז).